"לא ביום ולא בלילה" הוא שיר, שפרסם חיים נחמן ביאליק בכתב העת "השילוח" במרץ 1908. השיר פורסם כאחד מקבוצה של חמישה שירי עם.[1]
עובדות מהירות לא ביום ולא בלילה ...
לא ביום ולא בלילה |
מאת חיים נחמן ביאליק |
לֹא בַּיּוֹם וְלֹא בַּלָּיְלָה –
חֶרֶשׁ אֵצֵא לִי, אֲטַיְּלָה;
לֹא בָּהָר וְלֹא בַּבִּקְעָה –
שִׁטָּה עוֹמְדָה שָׁם עַתִּיקָה.
וְהַשִּׁטָּה פּוֹתְרָה חִידוֹת
וּמַגִּידָה הִיא עֲתִידוֹת.
אֶת-הַשִּׁטָּה אֶשְׁאַל אָנִי:
מִי וָמִי יְהִי חֲתָנִי?
וּמֵאַיִן יָבֹא, שִׁטָּה –
הֲמִפּוֹלִין אִם מִלִּיטָא?
הַבְּמֶרְכָּבָה יַעֲבֹר שְׁבִילוֹ,
אִם בְּמַקְלוֹ וּבְתַרְמִילוֹ?
וּמַה-יָּבִיא לִי שִׁלּוּמִים:
חֲרוּזֵי פְנִינִים אִם אַלְגֻּמִּים?
וּמַה-תָּאֳרוֹ: צַח אִם-שָׁחֹר?
אַלְמָן הוּא אִם-עוֹדוֹ בָחוּר?
שֶׁמָּא זָקֵן, שִׁטָּה טוֹבָה,
אָז לֹא אֶשְׁמַע, אָז לֹא אֹבֶה.
אֹמַר לְאָבִי: הֲמִיתֵנִי –
וּבְיַד זָקֵן אַל תִּתְּנֵנִי!
לְרַגְלָיו אֶפֹּל וְאֶשָּׁקֵן:
אַךְ לֹא זָקֵן, אַךְ לֹא זָקֵן! |
|
מתוך פרויקט בן יהודה |
סגירה
בשיר מבקשת עלמה צעירה את עץ השיטה לספק לה פרטים על חתנה המיועד לה על ידי אביה. השיר דן, באופן היתולי, בחתן המיועד, מקצועו, מעמדו, תארו, ואף גילו של החתן, ומחשבותיה של הנערה בקשר לכך.