רוברט סטיוארט, הוויקונט קאסלריי
פוליטיקאי בריטי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
רוברט סטיוארט, שנודע יותר בתוארו, לורד קאסלרֵיי, המרקיז השני של לונדונדרי (אנגלית: Robert Stewart, 2nd Marquess of Londonderry, Viscount Castlereagh, נולד בדבלין ב-18 ביוני 1769, מת בהתאבדות בנורת' קריי (North Cray), אז בקנט, וכיום רובע של לונדון, ב-12 באוגוסט 1822), היה מדינאי בריטי ממוצא אירי. כמזכיר ראשי בפועל לענייני אירלנד, היה אחראי לדיכוי המרד האירי של 1798. כיהן כשר החוץ הבריטי בסוף תקופת המלחמות הנפוליאוניות בממשלת הלורד ליברפול, והיה לו תפקיד מרכזי בעיצוב הקואליציה שהביאה למפלתו של הקיסר הצרפתי. קודם לכן כיהן בשתי כהונות נפרדות כשר המלחמה, וקידם רפורמה רחבה בצבא האימפריה הבריטית.
בהמשך לכך ייצג את בריטניה בקונגרס וינה והיה מאדריכלי הקונצרט האירופי והברית הקדושה נגד הסנטימנט המהפכני שהופרח ברחבי אירופה וערער על המשטרים האבסולוטיים השמרנים והריאקציונרים לאחר פרוץ המהפכה הצרפתית. סדר הכוחות האירופי החדש שהקים החזיק מעמד במשך כמאה שנים, עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914. משנת 1812 ואילך, קאסלריי היה מנהיג בית הנבחרים (Leader of the House of Commons), התואר השני במעלה בממשל הבריטי לאחר ראש הממשלה.
ללורד קאסלריי היה חלק משמעותי במאבק לביטול סחר העבדים האטלנטי, והוא הביא לסדרת הסדרים בין בריטניה להולנד, צרפת, ספרד ופורטוגל שלפיהם הסכימו אותן המדינות להגביל את סחר העבדים. לצד הלורד פלמרסטון נחשב למדינאי הבריטי שתרם יותר מכל אחר לביטול העבדות. מעמדו הציבורי התערער לאחר המלחמות, לנוכח שפל כלכלי שהכה את בריטניה, תסיסה אזרחית שנגרמה עקב חקיקת חוקי הדגן, ודיכוי ממשלתי כפי שנראה בטבח פיטרלו. הוא חשד שנרדף בידי מתנגדיו ובריאותו הנפשית התערערה עד אשר התאבד ב-1822 בגיל 53. ירש אותו בתפקיד שר החוץ יריבו משכבר הימים ושנוא נפשו, ג'ורג' קנינג. פעילותו המדינית והפוליטית ביססו אותו כמעין "נמסיס" בעבור התנועות המהפכניות שקמו ברחבי אירופה והעולם כולו, בהשראת המהפכה הצרפתית ובעקבותה.