לו ריד
זמר אמריקאי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
לוּ ריד (באנגלית: Lewis Allen "Lou" Reed; 2 במרץ 1942 – 27 באוקטובר 2013) היה זמר ופזמונאי רוק יהודי אמריקאי.
לו ריד בהופעה בפורטלנד, 2004 | |
לידה |
2 במרץ 1942 ברוקלין, ניו יורק |
---|---|
פטירה |
27 באוקטובר 2013 (בגיל 71) איסט המפטון, ניו יורק, ארצות הברית |
שם לידה | Lewis Allan Reed |
מוקד פעילות | ארצות הברית |
תקופת הפעילות | 1958–2013 (כ־55 שנים) |
מקום לימודים | אוניברסיטת סירקיוז, תיכון פריפורט |
עיסוק | זמר, כותב שירים, גיטריסט, מפיק מוזיקלי וצלם |
סוגה |
רוק פאנק גלאם רוק נויז רוק פולק רוק |
סוג קול | בריטון |
שפה מועדפת | אנגלית |
כלי נגינה | זמרה, גיטרה, קלידים, פסנתר, מפוחית |
חברת תקליטים |
תקליטי RCA בודהה רקורדס אריסטה סייר רקודס Sony / Bmg Import |
שיתופי פעולה בולטים | הוולווט אנדרגראונד, ג'ון קייל, ניקו |
בן או בת זוג | לורי אנדרסון (12 באפריל 2008–27 באוקטובר 2013) |
פרסים והוקרה |
|
www.loureed.org | |
פרופיל ב-IMDb | |
יצירתו של ריד זכתה לראשונה להכרה בזכות פעילותו כגיטריסט, הסולן וכותב השירים המרכזי של "הוולווט אנדרגראונד". הלהקה זכתה לתשומת לב מועטה יחסית במשך תקופת קיומה (1965–1973), אך נחשבת כיום לזרע ממנו נבטו להקות רוק אלטרנטיבי רבות[1]. כמה מן השירים שכתב ריד ל"הוולווט אנדרגראונד" עסקו בנושאים שנחשבו לטאבו, כמו סאדו מאזו ("Venus in Furs"), טרנסווסטיטים ("Sister Ray") וטרנסקסואליות ("Lady Godiva's Operation"). כגיטריסט הוא השתמש בדיסטורשנים פרועים, בפידבקים רועשים ובכיווני גיטרה לא מקובלים.
ב-1971 פתח ריד בקריירת סולו ארוכה ומגוונת שהניבה במהירות את להיטו הראשון כאמן יחיד, "Walk on the Wild Side". למרות זאת, במשך תקופה של למעלה מעשור יצר ריד תחושה שהוא נמנע בכוונה תחילה מהגעה אל הזרם המרכזי ומהצלחה מסחרית[2]. הוא פיתח לעצמו תדמית משוחררת ופרועה ויצר אלבומים נסיוניים שתיסכלו מבקרים רבים וגרמו להם להביע את צערם על התפרקותה של "הוולווט אנדרגראונד". הדוגמה הבולטת ביותר היא אלבומו הידוע ביותר לשמצה של ריד מ-1975 שכלל הקלטות של לולאות פידבקים וזכה לשם "Metal Machine Music". ריד עצמו העיר מאוחר יותר על הוצאת האלבום כי "אף אחד לא אמור להיות מסוגל לבצע דבר שכזה ולשרוד". למרות התנהלותה הבלתי שגרתית של הקריירה שלו, עד לשנות השמונים המאוחרות הצליח ריד להשיג הכרה נרחבת כאחד מאמני הרוק החשובים והמשפיעים ביותר.
מגזין "רולינג סטון" דירג אותו במקום ה־81 ברשימת 100 הגיטריסטים הגדולים בכל הזמנים[3], וחברת "גיבסון" דירגה אותו במקום ה־38 ברשימת 50 הגיטריסטים הגדולים בכל הזמנים[4][5].