ליקאת עלי ח'אן
פוליטיקאי פקיסטני / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ליקאת עלי ח'אן (באורדו: لِیاقت علی خان; 1 באוקטובר 1895 – 16 באוקטובר 1951) היה אחד מ"האבות המייסדים" (אנ') של פקיסטן, נודע בכינויים "מנהיג האומה" או "שהיד האומה" (באורדו: شہِیدِ مِلّت),[1] מדינאי, עורך דין ואיש מחשבה מדינית, שהיה לראשון שכיהן כראש ממשלת פקיסטן. במקביל הוא היה הראשון שהחזיק בתפקידים כמו שר החוץ ושר הגנה והשר לענייני מחוזות הגבול מתחילת כהונתו ב-1947 ועד להרצחו ב-1951.[2] הועלו חשדות בנוגע למעורבותם של מוחמד זאהיר שאה, המלך האחרון של אפגניסטן ושל ממשלת ארצות הברית ברציחתו, טענה שאושרה בעקבות פרסומם של מסמכים מסווגים של מחלקת המדינה של ארצות הברית.[3] קודם לכהונתו בממשלת פקיסטן הוא שימש לזמן קצר כשר האוצר בממשלת המעבר של הודו הבריטית בהנהגתו של מושל הודו האחרון, לואי מאונטבאטן.
ליקאת עלי ח'אן | |||||
לידה |
1 באוקטובר 1895 קרנל, פנג'אב, הודו הבריטית | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
16 באוקטובר 1951 (בגיל 56) רוואלפינדי, פקיסטן | ||||
מדינה | פקיסטן פקיסטן | ||||
מקום קבורה | מאוזוליאום מוחמד עלי ג'ינה, קראצ'י, פקיסטן | ||||
השכלה | |||||
מפלגה | הליגה המוסלמית | ||||
בת זוג |
ג'הנגירה בגום (נישאו 1918) שילה אירן פנט (נישאו 1945 ואז שינתה את שמה לרענה) | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
ח'אן נולד כבן למשפחת אצולה מוסלמית בעיר קרנל שבמחוז פנג'אב שבהודו הבריטית (כיום בהודו). הוא למד באוניברסיטה המוסלמית של אליגר (כיום בהודו) ולאחר מכן המשיך את לימודיו באוניברסיטת אוקספורד שבאנגליה. כאדם בעל השכלה רחבה הוא היה לאיש הדמוקרטיה האסלאמית שקידם את הפרלמנטריזם בראג' הבריטי. לאחר שהוזמן להיות חבר במפלגת הקונגרס הלאומי ההודי הוא העדיף את הליגה המוסלמית בהנהגתו של מוחמד עלי ג'ינה רב ההשפעה שדרש את הפסקת מעשי הקיפוח של ממשלת בריטניה כלפי אוכלוסיית המוסלמים בהודו. הוא המשיך בדרכו בתנועות למען עצמאותן של הודו ופקיסטן במקביל לכהונתו כשר האוצר בממשלת המעבר של ממשלת בריטניה בהודו, קודם לקבלת העצמאות וחלוקת הודו.[4] ח'אן סייע לג'ינה בכל המהלכים להקמתה של פקיסטן כמדינה נפרדת עבור המוסלמים בהודו.
שמו הטוב של ח'אן הבטיח עבורו את מינויו לתפקיד ראש ממשלת פקיסטן הראשון. מדיניות החוץ שלו נטתה לכוון ארצות הברית והמערב, אף על פי שהוא שאף שפקיסטן תהיה חלק מהמדינות הבלתי-מזדהות.[5] תוך שממשלתו חווה אי-שקט פוליטי פנימי, היא שרדה ניסיון הפיכה של אנשי שמאל וקומוניסטים. אף על פי כן, השפעתו גברה לאחר מותו של ג'ינה והוא היה זה שהוביל את קבלת ההחלטה שהמשטר בפקיסטן יהיה לא על בסיס דפוס הדמוקרטיה האירופאית, אלא על בסיס הדמוקרטיה האסלאמית. ליקאת עלי ח'אן נרצח ב-1951 בעצרת בחירות בעיר רוואלפינדי על ידי רוצח שכיר בשם סעיד בברק.