מבצע יצוב - Wikiwand
For faster navigation, this Iframe is preloading the Wikiwand page for מבצע יצוב.

מבצע יצוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מבצע יצוב
תאריך התחלה: 2 במרץ 1949
תאריך סיום: 9 במרץ 1949
משך הסכסוך: 8 ימים
קרב לפני: מבצע חורב
קרב אחרי: מבצע עובדה
מקום: עין גדי, מצדה, הר חברון
שינויים בטריטוריות: כיבוש אזור ים המלח : עין גדי, מצדה. כיבוש שטחים קטנים בדרום הר חברון בידי כוחות צה"ל.
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל  ישראל

ירדןירדן  ירדן, כוחות ערביים מקומיים

מפקדים

בן ציון פרידן (זיו), שלמה אראל (אנגל), מפקד הכוח הימי, משה יטבת (לנצט), מפקד הפלוגה

כוחות

חטיבת אלכסנדרוני, שלושה כלי שיט של חיל הים

מבצע יצוב הוא מבצע שבו כבשה חטיבת אלכסנדרוני, בין ה-2 ל-9 במרץ 1949, את אזור עין גדי, מצדה ושטחים בהר חברון. המבצע, שנערך בשלהי מלחמת העצמאות של ישראל, נערך כחלק ממבצע עובדה. לצד כוחות קרקעיים, השתתפו בו גם כוחות קטנים של חיל הים, לצורך הובלת כוחות בים המלח. כמו מבצע 'עובדה' כולו, גם מבצע ייצוב היה בעיקרו מאמץ לוגיסטי ללא קרבות וקורבנות.

שם המבצע העיד על מטרתו: ייצוב גבולה של ישראל בצפון מזרח הנגב.

רקע

על פי החלטת החלוקה, דרום מערב ים המלח, עד צפונה לעין גדי, הוקצה למדינה היהודית. לאחר הסכם שביתת הנשק עם מצרים ולקראת מבצע עובדה הפנה שמריה גוטמן את תשומת ליבו של מפקד חזית הדרום, יגאל אלון, לעובדה, שהמבצע המתוכנן, שחתם את מלחמת העצמאות ותחם את הנגב הדרומי ודרום עמק הערבה, לרבות אילת בשטחה הריבוני של מדינת ישראל מתעלם מעין גדי, מצדה ושטחים בהר חברון ושלא תיתכן מדינת ישראל ללא שלושת השטחים הללו. אלון שעה לפניה והקצה כוחות מחטיבת אלכסנדרוני למימוש ריבונותה של ישראל גם על צפון מזרח הנגב ודרום מערבו של ים המלח, תוך דחיקת הלגיון הערבי משטחים אלה.

הכוחות המשתתפים

הערבים

ללגיון הערבי לא היו כוחות קבועים באזור צפון הנגב ומערבו של ים המלח, ואף הסיורים שערך לא הגיעו לאותו אזור. באזורים שבהם נערך המבצע היו, אפוא, רק כוחות ערביים מקומיים, בלתי קבועים, במספר לא ידוע.

צה"ל

חטיבת 'אלכסנדרוני', אשר עליה הוטל המבצע, החליפה את 'גבעתי' באזור הנגב בדצמבר 1948, ומאז פעלה באזור הנגב הצפוני. על החטיבה פיקד בן ציון פרידן (זיו).

חיל הים הקצה למבצע אסדת נחיתה, סירת מנוע וסירת משוטים. על הכוח הימי הקטן פיקד שלמה אראל (אנגל).

מהלך המבצע

ב-2 במרץ 1949 כבשה פלוגה מגדוד 32 של 'אלכסנדרוני' את גבעה 432 על הדרך שבין באר שבע לדהריה.

ב-5 במרץ כבשה פלוגה מגדוד 32 את חוולפה ואת גבעה 486, הנמצאים שניהם כמה ק"מ צפונה לגבעה 432. כן נכבשו מספר משלטים בסביבה.

הפלוגה מגדוד 32, עליה פיקד משה יטבת (לנצט), אשר ישבה בגבעה 432, הוחלפה בכוח אחר והוסעה לבאר שבע. ב-7 במרץ החלה הפלוגה לנוע מבאר-שבע, דרך מעלה עקרבים ומצד חצבה (עין חוסוב), ולאחר מכן פנתה צפונה לסדום והגיעה אליה למחרת, ה-8 לחודש.

בלילה סייעו כוחות של חיל הים לחיילי הפלוגה לצאת ממפעל האשלג בסדום, והשיטו אותם צפונה, לאורך ים המלח, לכיוון עין גדי. שתי מחלקות שטו על האסדה, והיתר בסירת המנוע. סירת המשוטים שימשה להורדת כיתת החוד על החוף בעין גדי. לאחר שכיתת החוד, בהובלתו של שמריה גוטמן, סימנה את מקום הנחיתה, התרכזו יתר הכוחות באסדה וזו נחתה בחוף עין גדי.

הכוחות השתלטו על אזור מעיין עין גדי ואחר כך גם מצדה, ללא כל התנגדות. במקביל תפסו יחידות נוספות של החטיבה עמדות בכיוון ערד: תל סעבה, תל אל-מלח ותל ערד.


{{bottomLinkPreText}} {{bottomLinkText}}
מבצע יצוב
Listen to this article