מבצרים צלבניים במזרח התיכון
סקירה על המבצרים הצלבניים במזרח התיכון / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
המבצרים הצלבניים שימשו כעמוד השדרה של מערכת השלטון הצלבנית, וחשיבותם חרגה מעבר לתפקידם הצבאי כמגיני דרכים, גבולות וערים. המבצרים שימשו כמרכזים מנהלתיים, כלים להבטחת השליטה והשלטון של האליטה הפרנקית, שתמיד הייתה בעמדת נחיתות מספרית בקרב האוכלוסייה של אגן הים התיכון, שברובה הייתה עוינת להם[1].
שרידי המבצרים הצלבניים בולטים בנוף ארץ ישראל, לבנון, ירדן וסוריה - עדות לתנופת הבנייה חסרת התקדים של שליטי ממלכת ירושלים ויתר המדינות הצלבניות. מדינות אלו התקיימו בזכות ארגון צבאי ייחודי, שנשען על צבא ומערכת ביצורים גדולת ממדים שהיא, כדברי פרופ' יהושע פראוור, "החלק המקורי והמרשים ביותר של האחזות הצלבנים במזרח"[2]. הצלבניים שאבו את השראתם בבניית מבצריהם בעיקר מידע אדריכלי אירופאי, אך גם מידע ביזנטי ומוסלמי עשיר שנאסף במהלך מסעי הצלב. הצלבנים לא רק שתכננו ובנו מבצרים ומערכות ביצורים, המהווים סינתזה בין מערב למזרח, אלא גם התעלו על מוריהם ובנו מבצרים ובהם פתרונות מוצלחים, שהפכו לאבני בניין בסיסיות בהנדסה הצבאית האירופאית של ימי הביניים.