מג'פהיט
אימפריה הינדואית באזור הארכיפלג המלאי בין המאה ה-13 וה-16 / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מג'פהיט (Majapahit) הייתה אימפריה שהתקיימה בין 1293 עד תחילת המאה ה-16 והיוותה את האימפריה ההינדואית האחרונה באזור הארכיפלג המלאי. מרכז האימפריה היה באי ג'אווה ובירתה הייתה במזרח ג'אווה, בעיר טרוולאן, שנמצאת בסורביה, במחוז מוג'וקרטו של ימינו.
ממשל | |||
---|---|---|---|
משטר | מונרכיה | ||
עיר בירה | מג'פהיט, וילוטיקטה | ||
גאוגרפיה | |||
יבשת | אסיה | ||
היסטוריה | |||
הקמה | הקמת הבירה במג'פהיט | ||
תאריך | 10 בנובמבר 1293 | ||
פירוק | |||
תאריך | 1527 | ||
ישות קודמת | סינגסאהרי | ||
שונות | |||
מג'פהיט הייתה אחת האימפריות הגדולות האחרונות באזור ונחשבת עד היום לאחת האימפריות החזקות ביותר בהיסטוריה של אינדונזיה ובדרום מזרח אסיה, וכאחת המדינות הקדומות אשר קבעו את גבולותיה המודרניים של אינדונזיה. השפעתה הגיעה הרחק מעבר לתחום אינדונזיה של ימינו. מג'פהיט הגיעה לשיא עוצמתה בתקופת שלטונו של היאם וורוק, ששלט בין 1350 ו-1389, והצליח לכבוש שטחים נרחבים בדרום-מזרח אסיה, כולל שטחים בחצי האי המלאי, בסומטרה ובבורנאו. המזרחן הגרמני ברטולד לאופר, הציע כי מקור השם הוא שמו של עץ אינדונזי בג'אווי. משמעות השם מאג'אפאהית במלאית היא "דלעת מרה"[1] על שם מין בר של דלעת שגדל במקום יסוד הבירה בשנת 1293 לספירה הנוצרית.