מגילות מדבר יהודה
מגילות שהתגלו במערות קומראן, מורבעת, נחל חבר (מערת האימה ומערת האיגרות), נחל צאלים ועל המצדה שבמדבר יהודה ובאתרים נוספים באזור בין השנים 1947–1 / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מגילות מדבר יהודה, המכונות גם מגילות ים המלח, המגילות הגנוזות ומגילות קומראן, הן מגילות שהתגלו במערות קומראן, מורבעת, נחל חבר (מערת האימה ומערת האיגרות), נחל צאלים ועל המצדה שבמדבר יהודה ובאתרים נוספים באזור, בעיקר בין השנים 1947–1956. גילוי המגילות נחשב לאחד הממצאים הארכאולוגיים החשובים בארץ ישראל. למגילות חשיבות היסטורית ודתית רבה, מאחר שתקופת כתיבת חלק גדול מביניהן מתוארכת למאה השנייה והראשונה לפני הספירה — והמוקדמות ביותר אף למאה השלישית לפני הספירה — כך שאלו כתבי היד העבריים הקדומים ביותר הכוללים עד נוסח למקרא שנמצאו, למעט שתי לוחיות ברכת כהנים המתוארכות למאה ה-6 לפני הספירה. רוב המגילות הן קלף ומקצתן פפירוס. אף שקטעים מן הכתוב במגילות ניזוקו ללא תקנה, עדיין רבים מהקטעים, ואף מגילות בשלמותן, נשמרו היטב בשל האקלים הצחיח השורר בבקעת ים המלח. רוב המגילות כתובות בעברית, כשליש מהן בארמית ויתרתן ביוונית.
בין היתר שופכות המגילות אור על חייהם של אנשי "עדת היחד" או "כת מדבר יהודה", אחת הכתות היהודיות בתקופת בית שני. רוב החוקרים מצביעים עליהם כאיסיים המוזכרים בכתבי יוסף בן מתתיהו, אך חלקם נוטים לזהות בהם את הכוהנים בני צדוק (ראו בהמשך על הפולמוס בין החוקרים באשר לזהות כותבי המגילות).
חלק מהמגילות מוצגות בהיכל הספר שבמוזיאון ישראל בירושלים, וניתן לצפות בתוכנן באתר אינטרנט ייעודי.[2] רוב המגילות מטופלות במעבדת המגילות של רשות העתיקות וניתן לצפות בהן בספרייה המקוונת של רשות העתיקות בשיתוף חברת גוגל,[3] ובתערוכות בחוץ לארץ מעת לעת.