מגילת המקדש
המגילה הארוכה מבין מגילות ים המלח; אורכה הוא כ-8 / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מגילת המקדש היא המגילה הארוכה מבין מגילות מדבר יהודה; אורכה הוא כ-8.15 מטרים. המגילה היא חיבור הלכתי, הכולל נוסח משוכתב של חלקים מן התורה. המגילה עוסקת במועדים ופרטי ההלכות של חגים ומועדים, מהם כמה שאינם מוכרים לנו כיום, הלכות בית המקדש ובניינו, באופן המשלים את הידוע לנו מן התורה לגבי בית המקדש, תורת המלך והלכות המינהל הציבורי. המגילה נכתבה בתקופה החשמונאית, והחוקרים חלוקים בשאלת מחברהּ, והאם המגילה הייתה שייכת לכת האיסיים. פרסומה של מגילת המקדש הסיט את מוקד המחקר של מגילות קומראן. עד פרסום מגילת המקדש חקרו רק חוקרים מעטים את ענייני ההלכה במגילות, ורוב החוקרים עסקו בעיקר בהיבטים התאולוגיים הקשורים לתוכנן של המגילות; ואולם לאחר פרסומה של מגילת המקדש, הם פנו לדון בהלכה המשתקפת במגילות שנמצאו בקומראן.