מגפת הקורונה ברוסיה
מגפה ברוסיה בשנת 2020 / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מגפת הקורונה התפשטה לרוסיה ב-31 בינואר 2020. את המאמצים למאבק בנגיף בשטחי הפדרציה הרוסית מרכזים משרד הבריאות של רוסיה והשירות הפדרלי לפיקוח בתחום הגנת זכויות הצרכן.[2][3] הנתונים הרשמיים שפורסמו על ידי ממשלת רוסיה מראים מספר נמוך של קורבנות, באופן משמעותי לעומת מדינות דומות שנמצאו במצב דומה של כמות נדבקים והממשל הפדרלי סופג ביקורת קבועה על התנהלותו במהלך המשבר.[4] המידע מתעדכן בקביעות בפורטל אינטרנט ייעודי בשם stopcoronavirus.rf (ברוסית: стопкоронавирус.рф)
יש לעדכן ערך זה. | |
תקופת המגפה | 31 בינואר 2020 – הווה (4 שנים ו־10 שבועות) |
---|---|
במדינות או באזורים | רוסיה רוסיה |
מוקד התפרצות | סיביר ומוסקבה |
מקרי מוות | 398,736[1] |
מקרי הדבקה | 22,900,755[1] |
הבריאו |
22,323,212 רענון נתונים |
100,000+
10,000–99,999
1,000–9,999
100–999
10–99
| |
מספר מקרי מוות מאומתים לפי סובייקט פדרלי 300+
100–300
30–100
10–30
>0–10
0 | |
ב-11 באוגוסט 2020 רוסיה הפכה למדינה הראשונה בעולם לאשר חיסון לנגיף. החיסון פותח על ידי מכון גאמליה במימון הקרן הרוסית להשקעות ישירות.[5][6][7][8] החיסון מכונה Gam-COVID-Vac והוא מבוסס וקטור נגיפי כפול ובו נשא העשוי משני חלקיקי נגיף לא מזיקים.[9] הממשל הודיע כי מתן החיסון לאזרחים יתחיל באוקטובר 2020,[10] בפועל כבר בספטמבר החלה חלוקת מנות חיסון לאזרחים. ב-30 ספטמבר 2020 המכון הפדרלי לרכוש תעשייתי רשם חיסון שני, בשם EpiVacCorona בפיתוח מכון וקטור.[11] באוקטובר 2020, נודע על פיתוח חיסון שלישי בשם CoviVac מטעם מרכז צ'ומאקוב של האקדמיה הרוסית למדעים, שנרשם לשימוש ב־20 בפברואר 2021. ב-6 במאי 2021, אושר גם גרסת "ספוטניק לייט" של מנה אחת, כחיסון רביעי מתוצרת רוסיה. במרץ 2022, נרשם חיסון רביעי בשם Convacel של מכון המחקר הפטרבורגי לחיסונים וסרומים.[12]
על פי סוכנות הסטטיסטיקה הממשלתית, בחודשים אפריל-אוגוסט COVID-19 היה סיבת המוות העיקרית עבור 26,615 אנשים, עוד 5,843 אנשים מתו מסיבות אחרות עם השפעה משמעותית של זיהום בנגיף הקורונה והתפתחות סיבוכים קטלניים. במהלך אותה תקופה, המספר הכולל של אלה שמתו בזמן שנדבקו ב־COVID-19, על פי הסוכנות, היה 45.6 אלף. נתונים אלה נבדלים משמעותית מהנתונים המתעדכנים באתר stopcoronavirus.rf.[13][14] סגנית ראש ממשלת רוסיה, טטיאנה גוליקובה, הממונה על המאבק בנגיף, הצהירה בדצמבר 2020 כי הממשלה לא הסתירה את נתוני התמותה. היא הוסיפה כי נוסף לאלה שמתו מהנגיף עצמו ללא מחלות רקע, ישנם מטופלים כאשר הנגיף השפיע על מהלכה של המחלה הכרונית ממנה סבלו. במקרה זה, האבחנה העיקרית של המוות תהיה לרוב המחלה הכרונית ממנה סבל המטופל.[15] עוד נאמר "יותר מ-81% מעליית התמותה בתקופה זו נובעת מהנגיף".[16]
מאפיין מובהק של המחלה, המקשה על המאבק בה, הוא תקופת דגירה ארוכה. מאפיין שלילי נוסף הוא מספר רב של חולים ללא תסמינים, כלומר אנשים אף שלאחר שנדבקו אינם מראים סממנים קליניים, אף על פי שהם מסוגלים להדביק אחרים: ברוסיה דווח ששיעורם באמצע מאי עמד על כ־50% בממוצע. ננקטו אמצעים למניעת התפשטות הנגיף. הבקרה על אנשים בעלי סיכון, במקרה של גילוי תסמינים של זיהומים נגיפיים בדרכי הנשימה, מבודדים, מאושפזים ומתבצעת עבודה לזיהוי הפתוגן. לאנשים שלא ניתן לבודד בבית, הוקמו מוסדות מיוחדים עם מיטות לבידוד ובקרה.
נכון ל-1 באפריל 2022, 85,335,022 רוסים התחסנו בשתי מנות (65% מאוכלוסיית המדינה),[17] כשהחיסון מתבצע בעיקר באמצעות Gam-COVID-Vac ובאמצעות EpiVacCorona.[18][19][20]