מדורת השבט (ביטוי)
מושג המתאר את אמצעי התקשורת כמקור המידע המרכזי המכוון את סדר היום / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מדורת השבט הוא מושג המתאר את אמצעי התקשורת שהוא המקור המרכזי שממנו שואבים האנשים מידע ובכך הוא מכוון את סדר היום של אזרחי המדינה. בתקופת האדם הקדמון, התקבצו תושבי כפר סביב מדורה אחת, שהיוותה את מרכז הכפר ולכן שימשה כמקום מפגש והמקום בו נדונו ענייני הכפר. עם התקדמות הטכנולוגיה, החליפו הטלוויזיה ובהמשך האינטרנט את "מדורת השבט" המסורתית.
כך למשל בראשית המדינה היה ערוץ ציבורי יחיד - הערוץ הראשון. מכאן שמרבית התושבים צפו במהדורת החדשות מבט ובתוכניות ששודרו בערוץ. בשנות ה-90 של המאה ה-20 הוקם ערוץ נוסף: ערוץ 2, שהפך לערוץ הנצפה ביותר (שיאי הרייטינג הגיעו ל-40%-50% מכלל הצופים בשעת הפריים טיים).[1] בהמשך הצטרפו ערוצים נוספים ובהם ערוץ 10 והוקמו חברות HOT ויס שהציעו מבחר ערוצים רב ובכך התפזר פילוח הצופים.
הביטוי ייחודי לשפה העברית, ונטבע בעקבות הטלוויזיה הישראלית עד שנות התשעים, שבה פעל רק הערוץ הממלכתי. המונח נטבע בינואר 1994, בדיון במכון סמארט על פניה של התקשורת הישראלית.[2][3]