גישות למאפייניה של מדינת ישראל
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
לאופייה והגדרתה של מדינת ישראל הוצגו מספר הגדרות המבוססות על גישות שונות ולעיתים מנוגדות.
מגילת העצמאות מגדירה את מדינת ישראל כ"מדינה יהודית", ורובה המכריע מביע את הרעיון הזה. המגילה כוללת מחויבות לשמור על עקרונות מגילת האומות המאוחדות בלי לפרט את אופן השתלבות עקרונות אלו במדינה היהודית. בשלב מאוחר התפשט השימוש בביטוי "מדינה יהודית ודמוקרטית", כשהתואר דמוקרטית נתפס לא רק כצורת משטר, אלא גם כרומז על מערכת ערכים מסוימת. שני הערכים, יהדות ודמוקרטיה, המקבילים על פי אסכולה אחת והמשתלבים על פי אסכולה אחרת, הביאו לאורך השנים לשתי התנגשויות מרכזיות נפרדות, אשר השפיעו רבות אחת על השנייה: ההתנגשות בין חזון הקוממיות של הציבור היהודי הדתי לבין חזונו של הציבור החילוני, וההתנגשות בין צורכי האוכלוסייה היהודית בארץ ובתפוצות לבין צורכי אוכלוסיות המיעוט תחת ריבונותה של מדינת ישראל.
הגדרתה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית נוסחה לראשונה באופן רשמי בחוק יסוד: חופש העיסוק ובחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו שהתקבלו בשנת 1992. נוסח קודם של ההגדרה הופיע כבר ב-1985 בחוק יסוד: הכנסת, ושונה לנוסח העדכני בשנת 2002. ביולי 2018 אושר בכנסת חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, המדגיש את אופייה היהודי של המדינה, ללא אזכור של ערכי דמוקרטיה ושוויון.