מדינת לבנון החופשית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מדינת לבנון החופשית (בערבית: جمهورية لبنان الحرة, תעתיק מדויק: ג'מהורית לבנאן אלחֻרה; רפובליקת לבנון החופשית) הייתה מדינה דה פקטו עליה הכריז סעד חדאד ב-18 באפריל 1979[1]. מדינת לבנון החופשית מעולם לא הוכרה כמדינה ריבונית על ידי אף גורם רשמי מחוץ ללבנון, וההכרזה עליה הביאה לניתוק מוחלט ביחסים בין סעד חדאד לממשלת לבנון. מדינת לבנון החופשית תפקדה במשך מספר שנים כיישות עצמאית בדרום לבנון, כאשר את מרבית השירותים לתושביה סיפקה מדינת ישראל.