מזבח הר עיבל
מבנה פולחני המתוארך לתקופת ברזל 1 (1200-1000 לפנה"ס) / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מזבח הר עיבל (גם: אתר הר עיבל,[1] האתר הפולחני בהר עיבל,[2] או "מזבח יהושע"[3]) הוא אתר ארכאולוגי, השוכן על השלוחה הצפונית-מזרחית של הר עיבל, בגובה 785 מטר מעל פני הים (הפסגה היא בגובה כ-940 מטר מעל פני הים). האתר התגלה ונחפר במהלך סקר הר מנשה בין השנים 1982–1989 על ידי משלחת בניהולו של פרופ' אדם זרטל, שתיארך את האתר לרבע האחרון של המאה ה-13 לפנה"ס. זרטל הגיע למסקנה שהאתר הוא שריד של מזבח, וזיהה אותו עם המזבח המתואר בספר דברים, פרק כ"ז, פסוקים א'–ח', ובספר יהושע, פרק ח', פסוקים כ"ח–ל"ה כחלק מרכזי ממעמד הברכה והקללה, ולכן קרא לו 'מזבח יהושע'. הדעות בקהילת הארכאולוגים חלוקות לגבי השאלה האם המבנה הוא אכן מזבח, אולם רוב החוקרים מסכימים שמדובר באתר פולחני כלשהו מתקופת הברזל 1.[4]
מידות | |
---|---|
גובה מעל פני הים | 785 מ' |
אתר ארכאולוגי | |
ארכאולוגים | אדם זרטל |
מיקום | |
מדינה | ישראל |
קואורדינטות | 32°14′23″N 35°17′15″E |
(למפת ישראל רגילה) | |
לפני זרטל, חיפשו ארבע משלחות את המזבח בהר עיבל, בין השנים 1870 ל-1922.[5] שתי משלחות הגיעו מאנגליה (הסקר הבריטי בראשות צ'ארלס וילסון, ואנדרסון) ושתיים מצרפת (ויקטור גרן וטונו). לדברי זרטל הן ייחסו חשיבות למציאת המזבח כמו למציאת הר סיני. לדבריו, הסיבה לכך שלא מצאו היא שחיפשו רק בצד הדרומי של הר עיבל מתוך קונספציה שהמזבח אמור להיות ממוקם לכיוון הר גריזים.
בשלהי 2020 טחן קבלן של הרשות הפלסטינית חלק מחומת האתר לשימוש בסלילת כביש. בתחילת 2022 הושחת חלק מהמבנה על ידי אלמונים.[6]