מחדל
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מחדל הוא אי-ביצועה של פעולה שנחוץ לעשותה, מתוקף החוק או מתוקף האחריות המוטלת על אדם. ההגדרה למונח "מחדל" כפי שהיא מובאת בחקיקה בדני עונשין חוק העונשין סעיף 18:
(ב) "מעשה" – לרבות מחדל, אם לא נאמר אחרת.
(ג) "מחדל" – הימנעות מעשייה שהיא חובה לפי כל דין או חוזה.
כמונח משפטי, מתאר המונח הימנעות מביצוע פעולה הנדרשת על פי החוק, או על פי הסכם. הימנעות מביצוע פעולה כזו יכולה להביא לאישום פלילי[1] או לחיוב אזרחי, אם מכוח דיני הנזיקין או מכוח דיני החוזים. כך, למשל, אפוטרופוס חייב לדאוג לרווחתו של החוסה הנתון לאפוטרופסותו. אפוטרופוס שהזניח את הנתון לאפוטרופסותו, ובכך נגרם לו, בעקיפין או במישרין, נזק בריאותי, עשוי להיות מחויב בפלילים בשל גרימת חבלה או בנזיקין בשל הנזק שגרם, או, אם לאפוטרופסות בסיס חוזי (כגון חוסה במעון), ניתן לתבוע אותו על הפרת החוזה.
במשפט הפלילי יש חלוקה בסיסית בין עבירות התנהגות לעבירות תוצאה: ס' 18 (ב) לחוק העונשין עוסק במבנה היסוד העובדתי: מעשה לרבות מחדל (אם לא נאמר אחרת). בסעיף 18(ג) מחדל מוגדר כהימנעות מעשייה שהיא חובה לפי כל דין או חוזה. כלומר כדי להרשיע בגין התנהגות של היעדר עשייה צריך למצוא חובה לפעול, וזאת כחלק מהתפיסה הכללית בדיני עונשין לפיה מידת האנטי חברתיות בעבירות מחדל פחותה ויש צורך בחובה על מנת להצדיק ענישה בגין מחדל.