מחלקת הטיס
הזרוע האווירית של הפלמ"ח / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מחלקת הטיס הייתה הזרוע האווירית של הפלמ"ח. המחלקה נוסדה בדצמבר 1943[1] ופעלה עד לשילובה בשירות האוויר של ההגנה ב-10 בנובמבר 1947, שהפך חצי שנה אחר כך, ב-28 במאי 1948 לחיל האוויר הישראלי של צבא הגנה לישראל (צה"ל).[2][3] לאחר שילובה של המחלקה בשירות האוויר בנובמבר 1947, טייסיה השתתפו במלחמת העצמאות במסגרת שתי טייסות נפרדות בצה"ל - טייסת הגליל וטייסת הנגב.[3]
כבר לפני הקמת מחלקת הטיס, התקיימו בארגון ההגנה קורסי טייס, הקורס הראשון שבהם הסתיים בשלהי יולי 1939, 20 שנה וחודש לאחר הקמת ההגנה ב-15 ביוני 1920. הקורסים חודשו רק 4 שנים אחר כך ב-1943 עקב מלחמת העולם השנייה שפרצה בראשית ספטמבר 1939.[4]
במחלקה הוכשרו 34 טייסים, מתוכם 24 התגייסו לחיל האוויר והעשרה הנותרים פרשו מטייס. על המחלקה פיקדו, בין היתר, פנחס בן־פורת, שלמה מילר, יעקב בן-חיים ויצחק בודניק (יבנה).[5]
נוסף על היותה הזרוע האווירית של הפלמ"ח, מחלקת הטיס הייתה גם גוף התעופה היחידי ששמר על רצף של פעילות מבצעית מסיום מלחמת העולם השנייה בספטמבר 1945 ועד פרוץ מלחמת העצמאות בנובמבר 1947.[6]