מירוסלב קרלז'ה
סופר קרואטי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מירוסלב קרלז'ה (בקרואטית: Miroslav Krleža; 7 ביולי 1893 - 29 בדצמבר 1981) היה סופר קרואטי שחי ופעל רוב חייו ביוגוסלביה, מחבר רומנים, נובלות, דרמות, פואמות ומסות. קרלז'ה נחשב לסופר הקרואטי החשוב ביותר במאה ה-20.
ערך ללא מקורות | |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
לידה |
7 ביולי 1893 זאגרב, ממלכת קרואטיה-סלבוניה |
---|---|
פטירה |
29 בדצמבר 1981 (בגיל 88) זאגרב, הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה |
מדינה | ממלכת הונגריה, יוגוסלביה הדמוקרטית-פדרלית, ממלכת יוגוסלביה, הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה |
מקום קבורה | בית הקברות מירוגוי |
מקום לימודים | האקדמיה הצבאית לודוויקה |
שפות היצירה | קרואטית, סרבו-קרואטית |
זרם ספרותי | מודרניזם, אוונגרד |
יצירות בולטות | Messrs. Glembay, The Return of Philip Latinowicz, Ballads of Petrica Kerempuh, Croatian God Mars, Flags |
תקופת הפעילות | מ-1915 |
בן או בת זוג | Bela Krleža |
פרסים והוקרה |
|
סגירה
יצירתו הושפעה תחילה על ידי איבסן וסטרינדברג, ומאוחר יותר על ידי קרל קראוס, רילקה, דוסטויבסקי ופרוסט. עם ספריו הידועים ביותר נמנים "שובו של פיליפ לטינוביץ", "אינני משחק יותר" או "הלווייה בתרזינבורג"[דרושה הבהרה].
הוא ייסד את המכון הלקסיקוגרפי בזאגרב, הנושא בימינו את שמו. נודע ביזימת מספר אנציקלופדיות ולקסיקונים ובעריכתם, לרבות "האנציקלופדיה היוגוסלבית". קרלז'ה כיהן כסגן יושב ראש האקדמיה היוגוסלבית למדעים ולאמנויות וכמזכיר הכללי שלה.