מכת דבר
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
על פי המסופר בספר שמות, מַכַּת דֶּבֶר היא המכה החמישית מבין עשר המכות שאלוהים הנחית על מצרים, עקב סירובו של פרעה מלך מצרים, לפקודת האלוהים על ידי משה, לשלח את בני ישראל מארצו.
מכת דבר |
---|
וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי. כִּי אִם מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ וְעוֹדְךָ מַחֲזִיק בָּם. הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בַּסּוּסִים בַּחֲמֹרִים בַּגְּמַלִּים בַּבָּקָר וּבַצֹּאן דֶּבֶר כָּבֵד מְאֹד. וְהִפְלָה ה' בֵּין מִקְנֵה יִשְׂרָאֵל וּבֵין מִקְנֵה מִצְרָיִם וְלֹא יָמוּת מִכָּל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל דָּבָר. וַיָּשֶׂם ה' מוֹעֵד לֵאמֹר מָחָר יַעֲשֶׂה ה' הַדָּבָר הַזֶּה בָּאָרֶץ. וַיַּעַשׂ ה' אֶת הַדָּבָר הַזֶּה מִמָּחֳרָת וַיָּמָת כֹּל מִקְנֵה מִצְרָיִם וּמִמִּקְנֵה בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא מֵת אֶחָד. וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וְהִנֵּה לֹא מֵת מִמִּקְנֵה יִשְׂרָאֵל עַד אֶחָד וַיִּכְבַּד לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שִׁלַּח אֶת הָעָם. |
ספר שמות, פרק ט', פסוקים א'–ז' |
במכה זו מתו כל הבהמות של המצרים באחת, סוסים, חמורים, גמלים, בקר וצאן[1]. לעומת זאת, בהמותיהם של ישראל לא ניזוקו כלל.
במכה מתו רק הבהמות שהיו בשדה, ובלשון הפסוק באזהרה על המכה: "במקנך אשר בשדה". והיראים הכניסו את הבהמות שלהם לבית כדי שלא ימותו[2], ואלה קיבלו את מכת שחין בה נאמר: "ויהי שחין אבעבועות פורח באדם ובבהמה"[3].