מלחמת הולנד–אנגליה השלישית
עימות צבאי בין ממלכת אנגליה לרפובליקה ההולנדית אשר נמשכה בין אפריל 1672 לתחילת 1674 / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מלחמת הולנד-אנגליה השלישית (באנגלית: Third Anglo-Dutch War, נקראת גם Third Dutch War, "המלחמה ההולנדית השלישית"; בהולנדית: Derde Engelse Oorlog, "המלחמה האנגלית השלישית", או Derde Engelse Zeeoorlog, "המלחמה הימית האנגלית השלישית") הייתה עימות צבאי בין ממלכת אנגליה לרפובליקה ההולנדית אשר נמשכה בין אפריל 1672 לתחילת 1674. המלחמה הייתה חלק מעימות גדול יותר בין הולנד ובעלות בריתה לבין ממלכת צרפת, והשלישית בסדרת עימותים ימיים בין האנגלים להולנדים.
ציור קרב טסל ב-1673, מאת וילם ואן דה ולדה, הצעיר | |||||||||||||||||
תאריכים | 27 במרץ 1672 – 19 בפברואר 1674 (שנה) | ||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מלחמה לפני | מלחמת הולנד-אנגליה השנייה | ||||||||||||||||
מלחמה אחרי | מלחמת הולנד-אנגליה הרביעית | ||||||||||||||||
מקום | הים הצפוני, ניו יורק, סנט הלנה | ||||||||||||||||
תוצאה | ניצחון הולנדי; חזרה למצב שלפני המלחמה, חוזה וסטמינסטר | ||||||||||||||||
|
בהשוואה לראשונה ולשנייה, היו הסיבות לפרוץ המלחמה השלישית בין הולנד לאנגליה פוליטיות יותר מאשר כלכליות. צ'ארלס השני, מלך אנגליה, הושפל מהפשיטה על מדווי שהתרחשה במהלך המלחמה שנייה, ולואי ה-14, מלך צרפת, נפגע מכך שהתערבותה של הולנד באמצעות הברית המשולשת מנעה ממנו את כיבוש ארצות השפלה הספרדיות. שיקולו של צ'ארלס היה, שמלחמה חדשה עם הולנד תחזק את מועצת שריו, ותבטיח בצורה טובה יותר את המשך שלטונו. לואי, ששאף לכבוש את ארצות השפלה הספרדיות, חתם עם צ'ארלס על אמנת דובר הסודית, במטרה להרוס את הרפובליקה ההולנדית. תוצאה זו נראתה ניתנת להשגה, היות שצבא היבשה ההולנדי היה חלש, ואם כי הצי היה חזק, הייתה לצי האנגלי-צרפתי המשולב עדיפות מספרית. האפשרות של מלחמה נוספת עם הולנד הייתה לא פופולרית באנגליה, כך שלצ'ארלס היו קשיים בהשגת ההון למימונה. צ'ארלס הסתמך על סובסידיות סודיות מצרפת, הטעה את הפרלמנט, סירב לשלם את חובות הכתר, ופברק תקריות דיפלומטיות על מנת להצדיק את היציאה למלחמה. הסובסידיות הצרפתיות שהובטחו לצ'ארלס על פי אמנת דובר היו אמורות לשחררו מהתלות בהחלטות הפרלמנט למימון. הסוחרים האנגלים התנגדו למלחמה באופן כללי עוד לפני פריצתה, והתנגדותם גברה כאשר נכשל צ'ארלס בהשגת ניצחון מהיר, בעוד שהם העדיפו פעולה כנגד מכסי המגן הצרפתיים, במקום.
הצי המלכותי הצטרף ב-1672 לכוחות צרפת על מנת לסייע בתקיפת הרפובליקה, אך ארבעה ניצחונות אסטרטגיים של הצי ההולנדי, בפיקודו של לוטננט אדמירל מיכיל דה רויטר, הכשילו את ניסיונות הצי האנגלו-צרפתי המשולב להטיל הסגר ימי, זאת על אף עליונותם הכמותית הברורה. ניסיון להפוך את מחוז הולנד לשטח חסות אנגלי כשל גם הוא.
הפרלמנט האנגלי, אשר חשש כי הברית עם צרפת הייתה חלק ממזימה אשר תהפוך את הממלכה לרומית-קתולית, אילץ בסופו של דבר את צ'ארלס השני לנטוש את המלחמה היקרה, שלא הביאה לאנגליה הישגים כלשהם, ולחתום עם הולנד על חוזה וסטמינסטר.