מסד נתונים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מסד נתונים (באנגלית: Database – דַּאטָה־בֵּייס, או בראשי תיבות DB, "בסיס נתונים") הוא אמצעי המשמש לאחסון מסודר של נתונים במחשב, לשם אחזורם ועיבודם. מסד נתונים מאוחסן באמצעי אחסון נתונים, בדרך כלל על גבי דיסק קשיח, המאפשר גישה ישירה לנתונים. הגישה למסד הנתונים נעשית באמצעות תוכנה ייעודית – מערכת לניהול מסד נתונים (DBMS – Database Management System). מסד הנתונים בנוי לפי מודל לאחסון הנתונים, כמו מנגנונים פנימיים למיון ולחיפוש.
ישנם מספר מודלים למסדי נתונים: רשתי, היררכי, טבלאי, מונחה עצמים ו-NoSQL. המודלים הללו מבטאים סוגי קשרים שונים בין הנתונים השונים.
המודל הנפוץ ביותר היום, הוא המודל הטבלאי שמכונה גם יחסי. במודל זה מסד הנתונים בנוי מטבלאות, כאשר כל טבלה מכילה מידע על ישות מסוימת (לדוגמה, לקוחות במערכת בנקאית). בכל טבלה יש רשומות (שורות), כאשר כל רשומה מתייחסת למקרה ספציפי (למשל לקוח מסוים). לכל רשומה בטבלה יש מפתח ראשי שמזהה באופן ייחודי את הרשומה. הקשר בין הרשומות בטבלאות שונות נעשה באמצעות שדה מפתח זר כאשר מספר הפעמים בו יכול להיות משויך המפתח לרשומה ספציפית בטבלה האחרת מגדיר את ריבוי הקשר (יחיד לרבים – רבים לרבים וכו'). שליפת מידע ופעולות עדכון במסד נתונים טבלאי נעשות באמצעות שאילתות, לרוב בשפת SQL, המהווה ממשק שמאפשר גישה לנתונים מבלי להתייחס לאופן שמירתם במסד הנתונים.