מסכת כלאיים
מסכת במשנה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מַסֶּכֶת כִּלְאַיִם היא המסכת הרביעית בסדר זרעים, שהוא הסדר הראשון מבין שישה סדרי משנה. כמרבית המסכתות בסדר זה, היא מופיעה במשנה, בתלמוד הירושלמי ובתוספתא בלבד, ולא ידוע על תלמוד בבלי עליה.
המסכת עוסקת בדיני "כלאיים", המבוססים בעיקר על הפסוק[1]: "אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ", ועוסקת באופן האיסור, דיני הזרעים, וכו'.
המסכת עוסקת, בין היתר, בסוגי הכלאיים הבאים:
- כלאי זרעים: זריעת ירקות, דגנים, קטניות זה עם זה בערבוב, או בתוך כרם.
- כלאי אילן: הרכבת רוכב מסוג אחד של אילן על כנה מסוג אחר של אילן.
- כלאי בהמה: הכלאת שני מיני בעלי חיים. כמו כן, איסור חרישה בשור וחמור יחדיו.
- כלאי בגדים: עירוב צמר ופשתן בבגד אחד (ידוע גם בשם שעטנז).