דרגת חמצון
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מספר חמצון או דרגת החמצון של יסוד כימי במולקולה או קומפלקס הוא מדד לכמות החמצון (אובדן אלקטרונים) של אטום מסוים בתרכובת כימית. באופן תאורטי, מספר החמצון של אטום בתרכובת מתאר את המטען אשר היה אמור להיות על האטום לו התרכובת הייתה מורכבת מאטומים הקשורים זה לזה בקשרים שהם 100% יונים, ללא רכיבים קוולנטים כלל. ערכם של מספר החמצון יכולים להיות חיוביים, שליליים או אפס, ואין הם מוגבלים למספרים שלמים.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך ערוך ומנוסח באופן לא אנציקלופדי, ומכיל אי דיוקים. | |
השימוש העיקרי של דרגת החמצון הוא למידה של תכונות החומרים בכימיה האי-אורגנית. דרגת החמצון מוצגת על ידי שיטת הספירה הרומאית (I,II,III) או, ברוב המקרים, על ידי מספרים רגילים, כאשר סימן הפלוס מייצג דרגת חמצון חיובית (פחות אלקטרונים), וסימן המינוס מייצג דרגת חמצון שלילית (עודף אלקטרונים). דרגת החמצון של היסוד נכתבת או בצד הימני העליון של היסוד (FeIII) או בצד ימין אחרי כתיב שם היסוד (ברזל (III), או באנגלית Iron (III)).
כאשר ישנו עודף אלקטרונים, כלומר ליסוד יש יותר אלקטרונים מהמצב הנטרלי סביבו, דרגת החמצון שלו תהיה שלילית. כאשר ישנו חוסר באלקטרונים, כלומר לאטום יש פחות אלקטרונים מהמצב הנטרלי סביבו, דרגת החמצון תהיה חיובית.
ישנם מקרים בהם לא ניתן לחזות במדויק מהם מספרי החמצון על סמך נוסחת התרכובת, אך ניתן להסיק על פי מודל לואיס.