מעלה זרון - Wikiwand
For faster navigation, this Iframe is preloading the Wikiwand page for מעלה זרון.

מעלה זרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מעלה זרון סמוך למצד זוהר "הרומי"
מעלה זרון סמוך למצד זוהר "הרומי"

מעלה זרון, המכונה בערבית נקב זוירה, הוא דרך עתיקה העולה משפכו של נחל זוהר ליד חופי ים המלח. לדעת הארכאולוג יוחנן אהרוני המעלה הוא קטע מדרך אדום המקראית שנתיבה הגיע מעל גדות נחל חימר. המעלה משמש גם קטע סיום של שביל עתיק נוסף שירד מראש זוהר דרך נחל בוקק או נחל זוהר. זהו המעלה הטופוגרפי הנוח ביותר העולה מים המלח לרמת המדבר, מכיוון שמצוק ההעתקים שבולט לכל אורך ים המלח לא קיים בו. המעלה עצמו אורכו כ-3.2 ק"מ ושיפועו מתון-כ-10%. תחילתו ליד קידוח נפט שננטש ב-1999 אך חודש ב-2006- במפת סימון שבילים 2006 עדיין מסומן שם חניון לילה(נ.צ 1816/0645). השביל עובר דרומה בבקעה רדודה ובהמשך נצמד אל גדתו הצפונית של נחל זוהר ויורד על גבי שלוחה מתונה עד מצד זוהר. השביל סומן במרץ 2010 על ידי הוועדה לשבילי ישראל בצבע אדום (מספרו 11344) .הנוף שנשקף מהשביל הוא יפה ביותר. מטייל רגיל יכול ללכת בקטע שצוין כאן במשך שעתיים- בעונת בקיץ רצוי להגיע למקום בשעות אחרי הצהרים המאוחרות. מדריכי טיולים אחדים ( בעיקר של טיולי רכב שטח) הדביקו את השם "מעלה זרון" לדרך רכב שיורדת מכביש 31 אל מצד זוהר מצידו השני- מדרום -לנחל זוהר. זה לא תואם את האמת ההיסטורית.

במאה ה-19 עברו נוסעים אירופאים ואמריקאים במעלה. הגרמני אולריך יאספר זטצן טיפס לאורכו בשנים 1806-1807, כאשר הקיף את ים המלח. במפת "Modern Palestine" שפורסמה בשנת 1851 מופיע מעלה זרון כדרך מים המלח לחברון. הבריטי הנרי בייקר טריסטראם עלה במעלה זרון בתחילת ינואר 1864.

בשנות העשרים והשלושים של המאה ה-20 סיירו במעלה אגודת המשוטטים הארץ ישראלית. מייסדי האגודה היו דוד בנבנשתי, נתן שלם ופנחס כהן. בנבנשתי ירד במעלה בשנת 1929 בדרכו לים המלח, ורשמיו פורסמו בעיתון "הארץ" תחת הכותרת "בנגב מדבריות יהודה". שלם סייר במעלה וסבר שמדובר בדרך שעלתה מים המלח עד באר שבע.

המחקר הארכאולוגי של מעלה זרון החל רק בסוף שנות החמישים על ידי הארכאולוגים בנו רותנברג ויוחנן אהרוני. הם סקרו את המעלה וסברו שמדובר ב"דרך אדום" המקראית. בסוף שנות התשעים נסקר המעלה על ידי הארכאולוג יובל יקותיאלי. במעלה נמצאים ממזרח למערב שלושה מבנים עתיקים בולטים: מצד זוהר ה"ישראלי" שמתוארך לתקופה ההלניסטית, מצד זוהר "הרומי" שמתוארך לתקופה הצלבנית, ומצד ראש זוהר שמתוארך לתקופה הביזנטית. בנוסף נאספו במקום ממצאים מתקופות רבות (תקופת הברונזה הקדומה 2-3, הלניסטית, רומית, ביזנטית, איסלאמית, צלבנית, ממלוכית ועות'מאנית).

מיזמי קרן ויקימדיה תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מעלה זרון
{{bottomLinkPreText}} {{bottomLinkText}}
מעלה זרון
Listen to this article