מערכת העצבים המרכזית
מערכת השליטה המרכזית על פעולות הגוף, עיבוד המידע ויצירת המצע הביולוגי למודעות / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מערכת העצבים המרכזית (TA: Pars centralis systemae nervosi; Systema nervosum centrale) היא חלק ממערכת העצבים. המערכת כוללת את המוח ואת חוט השדרה[1].
תיאור סכמטי של מערכת העצבים בגוף האדם. מערכת העצבים המרכזית הצבועה בצהוב, ומערכת העצבים ההיקפית הצבועה בכתום. | |
שיוך | מערכת העצבים |
---|---|
תיאור ב | המילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון |
מזהים | |
לטינית (TA98) | systema nervosum centrale |
טרמינולוגיה אנטומיקה | A14.1.00.001 |
TA2 (2019) | 5364 |
FMA | 55675 |
קוד MeSH | A08.186 |
מזהה MeSH | D002490 |
מערכת השפה הרפואית המאוחדת | C3714787 |
מערכת העצבים המרכזית היא מערכת תקשורת בעלת מורכבות עצומה[2], אשר משלבת בין כל תפקודי הגוף ומתאמת ביניהם[3]. התפקיד העיקרי שלה הוא לעבד את כל המידע שמגיע אליה[1]. לאחר עיבוד המידע היא משדרת הוראות לחלקי הגוף השונים[3]. בדרך זו מערכת העצבים המרכזית מנתחת ומארגנת את המידע המגיע אליה מכל קצוות הגוף, ושולטת בכל הפעולות הרצוניות של האדם וברוב הפעולות האוטומטיות. נוסף לכך המערכת מהווה את הבסיס הביולוגי לתפקודים הקוגניטיביים של האורגניזם ואת הבסיס הביולוגי לחוויה המודעת. מערכת עצבים מרכזית קיימת בכל בעלי החיים שהם בעלי סימטריה דו-צדדית.
מערכת העצבים המרכזית מבודדת מכל מגע ישיר עם העולם החיצון ומקבלת אותות חשמליים ממערכת העצבים ההיקפית[3]. כלומר, היא מקושרת לאיברי חישה ולשרירים ברחבי הגוף באמצעות העצבים וצבירי התאים (גנגליונים) שמרכיבים את מערכת העצבים ההיקפית.
בנוסף למוח ולחוט השדרה, לרוב משייכים למערכת העצבים המרכזית גם את הרשתית[4] ואת חלק מעצבי הגולגולת כמו עצבי הראייה[5][6] ועצבי הריח[7], כיוון שהם מקושרים למוח באופן ישיר וללא כל צבירי תאים המהווים תחנת ממסר בדרכם למרכזי העיבוד המוחיים.
התחום הרפואי העוסק בהפרעות ובמחלות של מערכת העצבים המרכזית וההיקפית הוא הנוירולוגיה. פסיכיאטריה עוסקת בהפרעות נפשיות ובהתערבות טיפולית מבוססת ידע פסיכולוגי וביולוגי, ונוירופסיכולוגיה עוסקת בצורת הביטוי של תופעות פסיכולוגיות במערכת העצבים, כאשר אחד מכליה המרכזיים הוא התאמה בין פגיעות מוחיות לבין תפקוד האזורים במצבם התקין.