מרגרטה השנייה, מלכת דנמרק (בדנית: .Margrethe 2; נולדה ב־16 באפריל 1940) היא מלכת דנמרק ומלכת גרינלנד לשעבר. היא מלכה החל מ-14 בינואר 1972 ועד 14 בינואר 2024. מאז מותה של אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת בספטמבר 2022, ועד תום מלכותה, היא הייתה האישה היחידה בעולם שנשאה בתואר מלכה, הוותיקה מכל המונרכים באירופה, והאישה הוותיקה ביותר שכיהנה בתפקידה מבין כל ראשי המדינה בעולם. ב-31 בדצמבר 2023, בנאום השנתי שלה לכבוד ראש השנה החדשה, הודיעה מרגרטה על כך שהיא מוותרת על הכתר לטובת בנה, פרדריק, נסיך הכתר, שעלה לכס המלכות תחתיה החל מ-14 בינואר 2024, יום השנה ה-52 לעלייתה לכס המלכות.[1]
עובדות מהירות לידה, שם מלא ...
מרגרטה השנייה, מלכת דנמרק
.Margrethe 2 |
מרגרטה השנייה, מלכת דנמרק |
לידה |
16 באפריל 1940 (בת 84) ארמון אמיילנבורג, קופנהגן, דנמרק דנמרק |
---|
שם מלא |
מרגרטה אלכסנדרינה תורילדור אינגריד |
---|
מדינה |
דנמרק דנמרק |
---|
השכלה |
|
---|
בן זוג |
הנריק, נסיך דנמרק |
---|
שושלת בית גליקסבורג |
---|
|
kongehuset.dk |
|
פרסים והוקרה |
---|
- צלב גדול של לגיון הכבוד (1978, ואלרי ז'יסקר ד'אסטן)
- הצלב הגדול של מסדר הוורד הלבן של פינלנד עם צווארון (2 ביוני 1958)
- אביר הצלב הגדול של מסדר הבז (1958)
- אביר הצלב הגדול עם צווארון של מסדר אולב הקדוש (1958)
- עיטור פליידות (1959)
- המסדר המלכותי של השרפים (10 באפריל 1958)
- collar of the Order of the Golden Fleece (1985)
- הצלב הגדול עם צווארון של מסדר הבז (1973)
- Nordic Language Prize (2022)
- הצלב הגדול של מסדר הצלב הכפול הלבן (23 באוקטובר 2012, איוואן גשפארוביץ', נשיא סלובקיה)
- מסדר בית המלוכה של צ'אקרי (1962)
- מסדר המעלות (1962)
- מפקד עליון במסדר לאופולד (1966)
- הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות הצ'יליאני (1966)
- King Gustaf VI Adolf's 85 year anniversary commemorative medal (1967)
- מסדר אולגה וסופיה הקדושות (1962)
- הצלב הגדול של מסדר המשחרר הגנרל סן מרטין (1966)
- אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (1964)
- אות הצלב המוזהב הגדול על שירות הרפובליקה האוסטרית (1964)
- מסדר הכתר היקר, דרגה 1 (1963)
- צלב המפקד של מסדר המצוינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1970)
- H.C. Andersen Award (2004)
- Lady of the Garter (1979)
- מסדר הפיל (1947)
- אביר הצלב הגדול בדרגה מיוחדת של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1974)
- השרשרת המלכותית הוויקטוריאנית (1974)
- Nersornaat in gold (21 ביוני 1989)
- אביר הצלב הגדול עם חגורה של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (1977)
- Honorary craftsman (1980)
- אות הכוכב הגדול על שירות הרפובליקה האוסטרית (1979)
- פרס השפה הטבעית (1989)
- מסדר פיוס התשיעי
- ליידי הצלב הגדול במסדר הוויקטוריאני המלכותי
- הצלב הגדול של המסדר המלכותי עלווי
- מסדר שלושת הכוכבים, דרגה ראשונה
- עיטור מסדר העיט הלבן של פולין
- מסדר הכוכב של יוגוסלביה
- מסדר החירות
- צווארון מסדר הנסיך אנריקה
- Pro Ecclesia et Pontifice
- עיטור הכוכב של רומניה
- מסדר החרצית עם צווארון
- הצלב הגדול של מסדר ההערכה של הרפובליקה של פולין
- עמית אגודת חוקרי העתיקות של לונדון
- הצווארון של מסדר החרב של יעקב הקדוש
|
חתימה |
|
---|
|
סגירה
מרגרטה נולדה כבת לבית שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-גליקסבורג, ענף של בית אולדנבורג, והיא הילדה הבכורה של פרדריק התשיעי, מלך דנמרק ושל המלכה אינגריד. ב-1953 היא הייתה ליורשת הכתר של אביה, כאשר תיקון לחוקה אפשר לנשים לרשת את הכתר. ב-1967 היא נישאה לאנרי מארי ז'אן אנדרה דה לאבורד דה מונפזאט, ולשניים נולדו שני בנים, פרדריק ויואכים. מרגרטה ירשה את אביה על כס המלכות עם מותו ב-14 בינואר 1972.
כריבון, קיימה מרגרטה 42 ביקורים מלכותיים בארצות חוץ וקיבלה את פניהם של 55 ראשי מדינה. היא עבדה כמעצבת תפאורה, מעצבת תלבושות וכמאיירת לספריו של ג'. ר. ר. טולקין. שיעור התמיכה במלוכה הדנית היה ונשאר באופן עקבי בשיעור גבוה של כ-82 אחוזים, באופן דומה לפופולריות האישית של מרגרטה.[2]