משוואת ארניוס
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
משוואת ארניוס היא נוסחה פשוטה אך מדויקת מאוד המתארת את התלות של קצב התגובה הכימית בטמפרטורה, וליתר דיוק, את מקדם הקצב, כיוון שהמקדם הזה כולל את כל הגדלים שמשפיעים על קצב התגובה מלבד הריכוז[1]. את המשוואה הציע לראשונה הכימאי ההולנדי ג'.ה ואן-הוף ב-1884; חמש שנים לאחר מכן, הכימאי השוודי סוונטה ארניוס סיפק תמיכה פיזיקלית ופירוש מתאים למשוואה. בימינו היא מתוארת בצורה הכי טובה כיחס ניסויי[2].