משתמש:שמעיה/ארגז חול
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קאמילבקא, פריט לבוש קלריקלי (של הכמורה) בנצרות האורתודוכסית ובכנסייה הקתולית המזרחית, כשבאחרונה היא מיוחדת לנזירים. צבע הקאמילבקא במקרים אלו, הינו שחור. הקאמילבקא אף מוענקת לכמרים לאות כבוד, קאמילבקא זו הינה בדרך כלל בצבע אדום או סגול.
הקאמילבקא הינה כיסוי ראש קשה בצורת גליל, דומה בצורתה לכובע צילינדר ללא שולים.
את הקאמילבקא חובשים בשעת תפילות, אך בזמנים אחרים הסקופיה שהינו רך יותר, נחבש במקומו. הצורה והצבע המדוייקים שונים במסורות האתניות השונות.
- בכנסייה האורתודוכסית היוונית, נזירים חובשים קאמילבקא פשוטה בצבע שחור, מכוסה ב@רעלה שחורה (אפנוקאמלאבקיון). כמרים מוסמכים, (נזירים ונשואים כאחד), חובשים קאמילבקא עם שולים בצורת קונוס מיושר בקצה העליון.
- הרודיאקונים (דיאקונים שהם גם נזירים), מסירים את הרעלה כאשר הם לובשים את בגדי הליטורגיה, אולם ההרומונקים@ (כמרים שהם גם נזירים) לא מסירים. במסורת היוונית, נזירות אינן חובשות קאמילבקא, אלא רק רעלה.
- בכנסייה הרוסית האורתודוכסית, הכמרים בכל הרמות חובשים קאמילבקא, הגבוהה בדרך כלל מהסגנון היווני, ומתרחבת בצד העליון שלה, והיא ישרה בקצה העליון שלה. נזירים חובשים קאמילבקא בצבע שחור עם רעלה שחורה. נזירות רוסיות חובשות גם כן את הקאמילבקא עם הרעלה. הרודיאקונים והרומונקים חובשים את אותה הקאמילבקא עם הרעלה כמו נזירים שלא הוסמכו. גם כאן, ההרודיאקונים מסירים את הרעלה בשעת תפילות, אולם ההרומונקים לא מסירים. לארכידיאקונים (דרגת כבוד של דיאקונים נשואים) מוענקת קאמילבקא בצבע אדום או סגול, אך פרוטודיאקונים (דרגה שווה לדיאקונים נזירים), ממשיכים לחבוש את הקאמילבקא השחורה. גם לארכיכמרים (דרגת כבוד לכמרים נשואים) מעניקים קאמילבקא בצבע אדום או סגול. בישופים, שהם לעולם נזירים, חובשים קאמילבקא שחורה עם רעלה שחורה. ארכיבישופים, מובחנים על ידי תכשיט מזהב בקדמת הרעלה. בישופים מטרופוליטנים חובשים רעלה לבנה על גבי הקאמילבקא, עם אותו הצלב כמו הארכיבישופים. הפטריארך של מוסקבה, חובש קוקוליון בצבע לבן במקום קאמילבקא, שהוא כובע בצורה קונית מכוסה ברעלת נזירות.
- בכנסייה האורתודוכסית הסרבית, הכמרים מכל הדרגות חובשים קאמילבקה בצבע שחור שהקצה העליון חלק. נזירים מכסים את הקאמילבקא ברעלה שחורה בשעת תפילות. בישופים חובשים קאמילבקא עם רצועה רחבה בצבע סגול בתחתית, ומסירים את הרעלה כשהם מחוץ לכנסייה.