נו דין דיים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
נו דין דיים[1] (בוייטנאמית: Ngô Đình Diệm האזנהⓘ?; 3 בינואר 1901 – 2 בנובמבר 1963) היה הנשיא הראשון של דרום וייטנאם בין השנים 1955 – 1963. עם תחילתה של הנסיגה הצרפתית מהודו-סין לאחר ועידת ז'נבה ב-1954, הוביל דיים את המאבק להקמת הרפובליקה של וייטנאם, על ידי גיוס תמיכה של ארצות הברית. דיים היה אנטי-קומוניסט נלהב. הוא הוכרז כמנצח במשאל העם שנערך ב-1955. משאל העם נערך באמצעים לא כשרים; דוגמה לעיוותים בו היא ספירה של כ-600,000 קולות כתומכים בדיים בבירה סייגון, כאשר הצביעו בה 450,000 איש. לאחר המשאל, החל לבנות דיקטטורה ימנית בדרום וייטנאם.
לידה |
3 בינואר 1901 מחוז קואנג בין, וייטנאם | ||
---|---|---|---|
נרצח |
2 בנובמבר 1963 (בגיל 62) סייגון (כיום הו צ'י מין סיטי), וייטנאם | ||
מדינה | דרום וייטנאם דרום וייטנאם | ||
מקום קבורה | הו צ'י מין סיטי, וייטנאם | ||
השכלה |
| ||
מפלגה | מפלגת הלייבור המהפכנית | ||
שושלת ממלכת נגויין | |||
| |||
| |||
| |||
פרסים והוקרה | |||
| |||
חתימה | |||
כבן האמונה הקתולית, מדיניותו המפלה של דיים כלפי העם הווייטנאמי שרובו בודהיסטי, נתקלה במחאות בלתי אלימות, האירוע המפורסם ביותר במסגרת מחאות אלו הייתה הצתה העצמית של טיק קואנג דוק ב-1963.[2] בעיצומן של המחאות הדתיות, איבד דיים את תמיכתה של ארצות הברית ויחד עם אחיו הוא נרצח ב-2 בנובמבר 1963, על ידי נגווין ואן נונג, עוזרו של הגנרל מצבא דרום וייטנאם, דונג ואן מין, במהלך ההפיכה הצבאית שבה הופלה ממשלתו.