נייר ערך
נכסים פיננסים סחירים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ניירות ערך הם מניות, איגרות חוב, כתבי אופציה וניירות ערך מסחריים שלרוב יש להם ערך כספי מסוים. הם עשויים להיות מונפקים בידי תאגיד (כגון חברה או אגודה שיתופית) או ממשלה. ניירות ערך בדרך כלל נסחרים בבורסה, בה יש שוק מוסדר ומפוקח, בו קונים ומוכרים נפגשים על מנת לבצע עסקאות בניירות ערך, סחורות, מטבע חוץ וכדומה. כיום, מרבית העסקאות מבוצעות בבורסה, אך קיימות גם עסקאות מחוץ לבורסה המבוצעות בדרך כלל על ידי משקיעים מוסדיים. העסקאות מבוצעות על ידי חברי הבורסה. מחירי ניירות הערך הנסחרים מגדירה את ניירות הערך באמצעות שורה של סוגי ניירות שונים (מניה, אג"ח, נייר ערך מסחרי, אופציה, חוזה עתידי וכו'). לצד הדוגמאות ישנם מושגי שסתום, כלומר הגדרה כללית שתאפשר להכניס תחת הגדרת ניירות הערך גם סוגים שונים של ניירות שאינם מופיעים בהכרח בהגדרה הקונקרטית. כך למשל "חוזה השקעה". הפסיקה האמריקאית (בפס"ד Howey) קבעה ארבעה כללים שיאפשרו לזהות מבחינה מהותית מהו נייר ערך: א. השקעה של כסף; ב. ביוזמה משותפת של אנשים (לא בהכרח חברה בע"מ); ג. בכוונה להרוויח עוד כסף; ד. ללא מאמץ או תרומה כלשהי מצד המשקיע.
בישראל, חוק ניירות ערך מגדיר זאת באופן הבא[1]:
"ניירות ערך" – תעודות המונפקות בסדרות על ידי חברה, אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר ומקנות זכות חברות או השתתפות בהם או תביעה מהם, ותעודות המקנות זכות לרכוש ניירות ערך, והכל בין אם הן על שם ובין אם הן למוכ"ז, למעט ניירות ערך המונפקים בידי הממשלה או בידי בנק ישראל, שנתקיים בהם אחד מאלה:
(1) הם אינם מקנים זכות השתתפות או חברות בתאגיד ואינם ניתנים להמרה או למימוש בניירות ערך המקנים זכות כאמור;
(2) הם מונפקים לפי חיקוק מיוחד;
חשיבות השאלה המושגית נובעת מחובות שונים שמטילים דיני ניירות הערך על המנפיקים - כך, למשל, כדי להנפיק נייר ערך חייבים לכתוב תשקיף שהרשות לניירות ערך תאשר.