נשות ניחומים
נשים וילדות ומספר קטן של גברים, שאולצו להיות שפחות מין על ידי הצבא היפני הקיסרי לפני מלחמת העולם השנייה ובמהלכה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
נשות ניחומים היו נשים וילדות ששימשו כשפחות מין עבור חיילי הצבא היפני הקיסרי במהלך מלחמת סין-יפן השנייה ומלחמת העולם השנייה.[1][2][3] המושג "נשות ניחומים" הוא תרגום מקובל של המונח 慰安婦 בשפה היפנית (בתעתיק: אִיאָנפוּ) ושל המונח 위안부 בשפה הקוריאנית (בתעתיק: וִיאָנבּוּ).[4][5] המונח איאנפו עצמו הוא לשון נקייה למילה 娼婦 ביפנית (בתעתיק: שׁוֹפוּ), שמשמעותה היא זונה.
המספרים המדויקים של נשות הניחומים שנויים במחלוקת, וההערכות לגבי מספרן נעות בין כ-20,000 נשים,[6] עד כ-360,000, ואף 410,000 נשים על פי המקורות הסיניים. רוב הנשים היו מהארצות הכבושות בידי היפנים, כולל קוריאה, סין והפיליפינים,[7] ואף נשים מבורמה, תאילנד, וייטנאם, מלזיה, טאיוואן, איי הודו המזרחיים ההולנדיים (היום אינדונזיה), טימור הפורטוגזית (היום מזרח טימור),[8][9] ושטחי כיבוש יפניים אחרים. מספר קטן של נשים ממוצא אירופאי מאיי הודו המזרחיים ההולנדיים ואוסטרליה נפלו גם הן קורבן לתופעה. הנשים שימשו כשפחות מין ב"תחנות ניחומים" צבאיות שמוקמו ביפן, סין, פיליפינים, אינדונזיה, מלזיה, באילנד, בורמה, גינאה החדשה, הונג קונג, מקאו והודו-סין הצרפתית.[10]
על פי העדויות, נשים צעירות מהארצות שהיו תחת הכיבוש היפני, נחטפו מבתיהן. במקרים רבים פותו נשים בהבטחות שווא לעבודה בבתי חרושת ובמסעדות, אך מרגע ש"גויסו" הן נכלאו בתחנות הניחומים בארצות זרות.
על אף שרוב מובהק מנשות הניחומים היו נשים, היו גם מעט "גברי ניחומים".[11][12]