נשק חצי-אוטומטי
נשק שמבצע את כל השלבים הדרושים כדי להכין את הנשק לירי שוב לאחר ירי, המסוגל לירות רק פעם אחת בכל הפעלה של ההדק / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
נשק חצי-אוטומטי, הנקרא גם נשק בטעינה עצמית או טעינה אוטומטית (כלי נשק אוטומטיים וכלי נשק סלקטיביים הם גם וריאציות על כלי נשק בטעינה עצמית), הוא כלי נשק חוזר שמנגנון הפעולה שלו טוען אוטומטית סיבוב מחסנית הבא לתוך הקנה ומכין אותו לירי הבא, אך דורש מהיורה להפעיל ידנית את ההדק על מנת לשחרר את הירייה. בדרך כלל, מדובר בהפעלת הנשק תוך ניצול האנרגיה העודפת שהשתחררה במהלך הירייה הקודמת (בצורה של רתיעה או גז בלחץ גבוה המתפשט בתוך האקדח) על מנת לפתוח ולהזיז את הבריח, לחלץ ולזרוק את מארז המחסנית השקוע מהתא, הפעלת מנגנון הירי מחדש והעמסת מחסנית חדשה לתא הירי, כל זאת ללא קלט מהמשתמש בכלי. עם זאת, כדי לירות שוב, המשתמש חייב לשחרר את ההדק באופן פעיל, לאפשר לו "להתאפס", לפני הלחיצה שוב על ההדק כדי להפעיל את הסיבוב הבא ולירות שוב. כתוצאה מכך, כל משיכה של ההדק משחררת רק ירייה בודדת מנשק חצי-אוטומטי, בניגוד לנשק אוטומטי לחלוטין, שיירה ברציפות כדורים, כל עוד התחמושת מלאה וההדק נשמר בלחץ.
פרדיננד ריטר פון מנליכר ייצר את העיצוב המוצלח הראשון לרובה חצי אוטומטי בשנת 1885, שבעצם נקרא נשק בטעינה חוזרת. עד תחילת המאה ה-20, יצרנים רבים הציגו רובי ציד, רובים ואקדחים חצי-אוטומטיים.
בשימוש צבאי, האקדח החצי אוטומטי קולט M1911 אומץ על ידי צבא ארצות הברית בשנת 1911, ולאחר מכן על ידי מדינות רבות אחרות. רובים חצי-אוטומטיים לא אומצו בצבאות באופן נרחב, עד מלחמת העולם השנייה, בה הM1 גאראנד הוא דוגמה בולטת. רובי שירות מודרניים כמו הרובה M4 הם לרוב בעלי מנגנון ירייה סלקטיבית, ומסוגלים לפעול כנשק חצי-אוטומטי ואוטומטי או בצרור 3 כדורים (Burst). גרסאות אזרחיות כגון AR-15 הן בדרך כלל חצי אוטומטיות בלבד.