סגל אקדמי
עובדי אוניברסיטאות או מכללות העוסקים במחקר או הוראה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
באוניברסיטאות, במכללות ובמכוני מחקר, הסגל האקדמי הוא סגל המורים והחוקרים של המוסד, המובילים את פעילותו האקדמית.
חברי הסגל האקדמי הבכיר מעבירים הרצאות ומנחים סמינרים בתחום התמחותם. כמו כן הם עוסקים במחקר מתקדם בתחומם ואמורים לחנוך אקדמאים צעירים שבבוא היום יחליפו אותם. האיזון בין מטלות הסגל האקדמי הבכיר תלוי במוסד, במקום ובזמן. לדוגמה, בחלק מהאוניברסיטאות בארצות הברית (ובכל האוניברסיטאות האירופאיות) חברי הסגל האקדמי הבכיר זוכים לקידום רק על בסיס הישגיהם המחקריים, ואילו באוניברסיטאות פרטיות בארצות הברית איכות ההוראה מהווה מרכיב חשוב בקידום.
בישראל, למשל, הסגל האקדמי נחלק לשני מרכיבים עיקריים:
- סגל אקדמי בכיר,[1] במסלול הרגיל, הכולל חברים בדרגות מרצה, מרצה בכיר, פרופסור חבר ופרופסור מן המניין, וכן חברי סגל אקדמי במסלול המקביל למורים (בו הדגש המרכזי הוא על הוראה ופחות על מחקר) בדרגת מורה (המקבילה לדרגת מרצה) ובדרגת מורה בכיר (המקבילה לדרגת מרצה בכיר), וחברי סגל במסלול הנלווה (בדרגות פרופסור חבר נלווה ופרופסור מן המניין נלווה המקבילות לדרגות הנ״ל במסלול הרגיל), המיועד לחברי סגל בעלי מוניטין וכישורים יוצאי דופן (כדוגמת יוצרים/מומחים/מובילים בתחום ההוראה האקדמית), שהישגם אינם נופלים מן ההישגים הנדרשים מחברים בדרגות המקבילות במסלול הרגיל (על אף סוג הכישורים השונה). למרות השוני הקיים בין המוסדות אקדמיים, ברוב המוסדות בארץ ניתן לקבל מינוי קבוע (כלומר, קביעות אקדמית) החל מדרגת מרצה בכיר במסלול הרגיל, מדרגת מורה במסלול המקביל, ומדרגת פרופסור חבר נלווה במסלול הנלווה.
- סגל אקדמי זוטר, הכולל עוזרי הוראה (בדרך כלל תלמידים לתואר שני או שלישי), עמיתי הוראה ושאר מורים מן החוץ.