סדר תפילות יום הכיפורים
תפילות יום הכיפורים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
במהלך יום הכיפורים מתפללים חמש תפילות, שבהן משולבות תוספות ייחודיות ליום הכיפורים, כסדר וידוי בתוך תפילת העמידה, וסדר העבודה באמצע תפילת מוסף. כן מתפללים בסוף היום את תפילת נעילה, שכיום אין מתפללים אותה אלא ביום הכיפורים.
סדר התפילות הנהוג כיום הוא תולדה של חורבן בית המקדש השני, שלאחריו לא התאפשרה עבודת בית המקדש ביום הכיפורים, שהייתה מרכזו של יום הכיפורים בזמן בית המקדש, והתפילה מהווה תחליף לה. ככל הנראה שורשיהם של החלקים הקדומים ביותר הם עוד בתקופת בית המקדש עצמו, והם באו לידי הלכה מחייבת בתקופת התנאים. בין חלקים אלו אנו מוצאים את הווידוי[1], הברכה האמצעית של תפילת העמידה[2] והוספה של תפילה חמישית ביום: תפילת נעילה[3]. סביר להניח שגם אמירת סדר העבודה בתפילת מוסף החלה בתקופה קדומה יחסית, כנראה בתקופת האמוראים[4]. בשל המנהג להתפלל בבית הכנסת ברוב היום – ולעיתים אף לישון בבית הכנסת – נוספו גם פיוטים רבים שנועדו להרחיב ולפאר את התפילה מחד גיסא, ולהרבות בבקשת מחילה ובווידוי מאידך גיסא. נהוג להתפלל עטופים בטלית בכל התפילות. בקהילות רבות נהוג ללבוש בגדים לבנים לפי הפסוק "אם יהיו חטאיכם כשנים – כשלג ילבינו, אם יאדימו כתולע – כצמר יהיו" ובחלק מקהילות האשכנזים נוהגים גם ללבוש קיטל.