סילביה (בלט)
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
סילביה (בצרפתית: Sylvia, השם המלא במקור: Sylvia, ou La nymphe de Diane ("סילביה, או הנימפה של דיאנה")) הוא בלט באורך מלא בשתיים או שלוש מערכות. את הכוריאוגרפיה לבלט יצר לואי מראנט, למוזיקה מאת ליאו דליב בשנת 1876. "סילביה" הוא מבחינות רבות בלט קלאסי טיפוסי. "סילביה" נודע ברקע הארקאדי המיתולוגי שלו, בכוריאוגרפיה, בתפאורות רחבות היריעה ומעל לכל, בפרטיטורה שלו.
מקורות הבלט הם במחזה של טורגואטו טאסו מ-1573 "אמינטה", שמספק את בסיס העלילה ליצירה של דליב. ז'יל בארבייה ובארון דה ריינאך עיבדו את המחזה בשביל בלט האופרה של פריז.[1] עיבוד לפסנתר חובר ב-1876 והסוויטה לתזמורת ב-1880.
הצגת הבכורה של "סילביה", ביום רביעי 14 ביוני 1876 בארמון גרנייה, עברה בלי לעורר תשומת לב של ממש. למעשה, שבע ההפקות הראשונות של "סילביה" לא נחלו הצלחה מסחרית. ההפקה המחודשת, בשנת 1952, עם כוריאוגרפיה של פרדריק אשטון, עשתה את הבלט לפופולרי. הצלחתו של אשטון הכינה את הבמה להפקות של 1997, 2004, 2005 ו-2009, שכולן התבססו על הכוריאוגרפיה שלו משנת 1952.