סיפורו של שאנהת
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
סיפורו של שׂאנהת (או סינוּחֶה[1]) הוא טקסט מצרי שהתגלה בתחילת המאה ה-20, ונכתב מיד לאחר תקופת שלטונו של סנוסרת הראשון (1875 לפנה"ס בערך).[2] יש ויכוח מתמשך בקרב אגיפטולוגים על השאלה האם הסיפור מבוסס על אירועים שקרו בפועל בהם היה מעורב אדם בשם שאנהת (שבמצרית עתיקה משמעו: "בן השקמה"),[3] כשהקונצנזוס הוא שסביר להניח שזו יצירה ספרותית ולא תיאור היסטורי[4]. בשל האופי האוניברסלי של הנושאים שנחקרו בטקסט, כולל השגחה וחסד אלוהי. מחברו האנונימי תואר כ"שייקספיר המצרי" שרעיונותיו מקבילים לטקסטים המקראיים.[5] סיפורו של שאנהת היא יצירה שנכתבה בפרוזה וייתכן שגם היא בוצעה על במה. על הפופולריות הרבה של היצירה מעידים ההעתקים הרבים ממנה ששרדו.[6]
שׂאנהת (zꜣ.nht) בכתב חרטומים | |||||