סיפור מסגרת
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
סיפור מסגרת הוא אמצעי ספרותי עלילתי. סיפור המסגרת הוא סיפור או קו עלילה או סצנה שבתוכה משובצים סיפורים קצרים אחרים או קטעים מתוך סיפור ארוך אחר. סיפור המסגרת נותן מידע נוסף מפרספקטיבה אחרת על חלקי העלילה האחרים, וחסר מבנה עלילתי שלם בלעדיהם. לעומת זאת, חלקי העלילה האחרים עשויים להיות משמעותיים בלעדיו ולהיתפס כיצירות אמנות שלמות.[1]
סיפור המסגרת מופיע, בדרך כלל, בתחילת ובסוף כל קטע סיפורת אחר – דהיינו אם יש סיפור מרכזי אחד, הוא יופיע בתחילתו ובסופו, ואם יש סיפורים מרכזיים עצמאיים אחדים, הוא יספק את קטעי הקישור ביניהם. אולם הדבר אינו חייב להיות כך. סיפור המסגרת יכול מצומצם יותר ולהופיע רק בתחילת או רק בסוף היצירה ואפילו בנקודה אחת במרכזה; סיפור המסגרת גם עשוי להיות נוכח יותר ולקטוע מפעם לפעם את הרצף העלילתי של הסיפור המרכזי.
מבחינה דקדוקית, סיפור המסגרת יכול להיכתב בזמן או בגוף אחר משאר היצירה. סיפור המסגרת עשוי להיכתב בסגנון שונה ממנה ואפילו על ידי מחבר אחר או בתקופה מאוחרת יותר מהתקופה בה נכתבה עיקר היצירה. במקרה קיצוני יש סיפור בתוך סיפור - לסיפור המסגרת יש עלילה מפותחת מאוד בפני עצמה.