סכר איטייפו
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
סכר איטייפו (בספרדית: Represa de Itaipú, בפורטוגזית: Barragem de Itaipu) הוא סכר על נהר פרנה בגבול בין ברזיל ופרגוואי (ולכן מכונה גם Itaipu Binacional - "איטייפו של שתי האומות") שנבנה במטרה להפיק חשמל הידרואלקטרי.
עובדות מהירות מיקום, סוג ...
סכר איטייפו בזמן הפעלת המברצים | |
מיקום | גבול ברזיל ופרגוואי |
---|---|
סוג | סכר כבידה |
סוכר את | נהר פרנה |
יוצר את | אגם איטייפו |
אורך | 7,919 מטרים |
גובה | 196 מטרים |
נפח סכר | 12,570,000 מ"ק |
ייצור חשמל | 14,000 מגה-ואט |
תקופת הבנייה | 1975–1982 (כ־7 שנים) |
שטח אגם | 1,350 קמ"ר |
נפח אגם | 29 קמ"ק |
ציון מיוחד |
אחד משבעת פלאי העולם המודרני, ASCE 1994 |
קואורדינטות | 25°24′26″S 54°35′20″W |
סגירה
עד השלמת סכר שלושת הערוצים ברפובליקה העממית של סין ב-2006 היה סכר איטייפו תחנת הכוח הגדולה ביותר בעולם במונחים של תפוקת חשמל. גם אחרי 2006 נשאר סכר איטייפו במקום הראשון בהפקת אנרגיה כוללת בשנה עקב הניצולת הגבוהה של הטורבינות.
מקור שם הסכר משמו של איון קטן בנהר סמוך לאתר שבו הוקם הסכר שהיה קרוי איטייפו, שפירושו בשפת הגוארני "סלע ששר" (בהתייחס לקולות המים העוברים על פני הסלע).
בשנת 1994, בחרה האגודה האמריקאית להנדסה אזרחית את סכר איטייפו כאחד משבעת פלאי העולם המודרניים. בשנת 1995 פרסם המגזין האמריקאי Popular Mechanics את התוצאות.[1]