סניוראז'
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
סֵנְיוֹרַאז' (באנגלית: Seigniorage) הוא הפער בין עלות הנפקת הכסף לבין ערכו הנקוב. פער זה מייצג את הרווח של המדינה מהטבעת המטבעות.
בעבר, הזכות לטבוע מטבעות הייתה שמורה למלך או לאריסטוקרטים ופרובינציות או ערים שקיבלו סמכות זו מהשלטון המרכזי. מכאן מקור המילה סניוראז' — פריבילגיה השמורה לאדון (סניור).
בצורתו הטהורה, סניוראז' מתקיים בעת הנפקת שטרות נייר. ערכו הפנימי של שטר כסף הוא כמעט אפסי (עלות ההנפקה שלו בלבד), בעוד שערכו הנקוב של השטר גבוה בהרבה מערכו הפנימי. לדוגמה, שטר של 100 שקלים מאפשר למדינה לקנות שירותים וסחורות בשווי זהה, כשבפועל המדינה משלמת תמורת אותם סחורות או שירותים בפיסת נייר צבעונית שרק היא רשאית להנפיק. אם עלות ההנפקה של שטר 100 שקל היא 2 שקלים, הסניוראז' הנגזר מכל שטר כזה הוא 98 שקלים.
בהנפקת מטבעות, הסניוראז' הוא הפער בין עלות הטבעת המטבע והערך הנקוב. לדוגמה, מטבע 5 שקלים העשוי סגסוגת של ניקל ונחושת מכיל 10 גרם מתכת ששוויה בשוק הסחורות הוא 60 אגורות. אם נניח שעלות הייצור היא של 5 אגורות נוספות לכל מטבע שהוטבע, הסניוראז' במקרה הזה הוא 4.35 ש"ח, שהם הפער בין הערך הנקוב לעלות ייצור מטבע חדש.