ספיח (סיפור)
סיפור מאת חיים נחמן ביאליק / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
"ספיח" הוא סיפור מאת חיים נחמן ביאליק, שמכיל פרקי ילדות המבוססים על חוויותיו האוטוביוגרפיות של המספר.
לימוד האלף בית מתוך "ספיח" |
---|
וּלמחר, כשעליתי שוב, הראה לי הסגן צורת א ואמר: “רואה אתה אֵסֶל וזוג דליים? …” “אמת, בחיי ראשי, אסל וזוג דליים …” “הרי זו אל”ף", מעיד הסגן. “הרי זו אל”ף", שונה אני אחריו. “מה זאת?” שואל שוב הסגן. “אסל וּשני דליים”, אומר אני ונהנה הנאה גדולה על שהזמין לי הקדוש-ברוך-הוא כאן כלים נאים אלו. “לא, אמור: אל”ף!" חוזר הסגן ואומר, “זכור: אל”ף, אל“ף”. “אל”ף, אל“ף …” וּכשירדתי מלפניו פרחה לה מיד האל"ף מלבי וּבמקומה באה מַארוּסיָא, זו השִקצה שואבת המים. כל היום לא זזה מנגד עיני. ראיתיה כמו שהיא: בכרעיה היחפות, במחלפותיה העבות וּבאסל והדלָיַיִם שעל כּתֵפָהּ. והִנֵּה גם הבּאֵר עם השוקת בּצִדָּהּ וּבני האַוָּזים שבשלולים הסמוכה וגנו של ר' אלתר קוּקוּ … “מה זאת?”, שואלני הסגן ממחרת וּמראה על האל"ף. “אוי, מארוסיא! …” שָׂמֵחַ אני על המציאה. הסגן זרק את ה“טַיטיל” מידו וּפשק את אצבעותיו; אבל מיד חזר בו, תפס בסנטרי ואמר: “גוֹי, אל”ף, אל“ף! …” “אל”ף, אל“ף, אל”ף! …" |
חיים נחמן ביאליק |
הסיפור נותן ביטוי עשיר לחשיבותן של השנים הראשונות בחייו של סופר כמקור בלתי נדלה של רשמים וחוויות המעובדות על יד הסופר בבגרותו. "ספיח" הוגדר על ידי הביקורת כחשוב בסיפורי הילדות בספרות העברית.[1]
פרקי היצירה פורסמו לאורך תקופה ארוכה, שהחלה בשנת 1908 ועד לאחר מותו של ביאליק בשנת 1934.