ספר חנוך א'
אחד מהספרים החיצוניים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ספר חנוך א' הנקרא גם חנוך החבשי, או ספר העירים, הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך, אשר נכתב ככל הנראה בארץ ישראל במאה ה-3 לפני הספירה על ידי מחבר יהודי יחיד או קבוצת מחברים בשפה הארמית. הוא לא נכנס לקאנון התנכ"י ועל כן נחשב לספר חיצוני. הספר נקרא על שם חנוך, הדמות המקראית מספר בראשית[1].