סקראצ'ינג
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
סקראצ'ינג (אנגלית: Scratching; גירוד, שריטה) הוא שמה של טכניקה לנגינת תקליטי ויניל, המתבססת על הנעת התקליט ולעיתים קרובות שימוש במערבל אותות (מיקסר) בעת הנגינה. שינוי מהירות הסיבוב של התקליט והנעתו כנגד המחט יוצרת צלילי חריקה, שהפכו לסימן ההיכר של הדי ג'יי בתרבות ההיפ הופ.
ערך ללא מקורות | |
המונח "סקראץ'" מפנה לכאן. לערך העוסק בסביבת פיתוח לילדים, ראו Scratch.