סרוג'יני נאידו
פעילה פוליטית ומשוררת הודית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
סרוג'יני נאידו צ'אטופאדיי (Sarojini Naidu Chattopadhyay; 13 בפברואר 1879 – 2 במרץ 1949) הייתה פעילה פוליטית ומשוררת הודית, תומכת נלהבת של זכויות האזרח, שחרור נשים ורעיונות אנטי-אימפריאליסטיים. נאידו הייתה דמות חשובה במאבק הודו לעצמאות מהשלטון הקולוניאלי הבריטי. יצירתה של נאידו כמשוררת זיכתה אותה בתואר הזמיר של הודו.
לידה |
13 בפברואר 1879 היידראבאד, מדינת היידראבאד, הראג' הבריטי | ||
---|---|---|---|
פטירה |
2 במרץ 1949 (בגיל 70) לאקנאו, United Provinces, הדומיניון של הודו | ||
שם לידה | Sarojini Chattopadhyay | ||
מדינה | הראג' הבריטי, הודו | ||
השכלה |
| ||
מפלגה | Indian National Congress | ||
| |||
חתימה | |||
נאידו נולדה במשפחה בנגלית בהיידראבאד, והתחנכה בצ'נאי, לונדון וקיימברידג'. לאחר תקופתה באנגליה, שם פעלהכסופרז'יסטית - לוחמת זכות הבחירה לנשים, היא השתלבה בתנועת הקונגרס הלאומי ההודי שנאבק למען עצמאות הודו מהשלטון הבריטי. היא הפכה לחלק מהתנועה הלאומנית ההודית והפכה לחסידה של מהטמה גנדי ורעיון האוטונומיה שהוא הוביל. היא מונתה לנשיאת הקונגרס הלאומי ההודי בשנת 1925 ובהמשך מונתה למושלת הפרובינציות המאוחדות - (הפרובינציה של הודו הבריטית) בשנת 1947, והפכה לאישה הראשונה שכיהנה בתפקיד מושלת בהודו הריבונית.
שירתה של נאידו כוללת הן שירי ילדים והן שירים שעוסקים בסוגיות כבדות משקל כמו פטריוטיות, רומנטיקה וטרגדיה. הפואמה שלה "בבזארים של היידראבאד" שפורסמה בשנת 1912, נותרה אחת הפואמות הפופולריות ביותר. היא הייתה נשואה לגובינדאראג'ולו נאידו, רופא כללי ונולדו להם חמישה ילדים. היא נפטרה מדום לב ב-2 במרץ 1949.