סריגה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
סריגה היא אחת ממספר דרכים להפוך חוט או סיב ליריעה. תוצר הפעולה נקרא סריג. בניגוד לבדים ארוגים, שבהם חוטי השתי קלועים בחוטי הערב בהצלבה, בדים סרוגים מכילים שורות מקבילות של חוט אחד מתמשך. השורות מחוברות האחת לשנייה באמצעות לולאות, הנקראות "עיניים", שבהן לולאות קצרות של חוט משורה אחת, כרוכות סביב לולאות מהשורה הסמוכה. בדים סרוגים מחוט דק נקראים גם "טריקו". סריגה יכולה להיות מבוצעת בעבודת יד או במכונות. ניתן לסרוג עם כל חוט גמיש אך לרוב סריגה נעשית עם צמר כבשים, כותנה, סיבים סינתטיים מחומרים שונים ופשתן. מאז המצאת מכונות הסריגה ובעיקר עם התפתחות חומרים מעשי ידי אדם, משתמשים בבדים רבים סרוגים ולא ארוגים, כיוון שלסריגים ולאריגים יש תכונות שונות - סריגים הם גמישים בעוד אריגים נוטים להיות בעלי יכולת מתיחה פחותה, גמישות הסריגים מאפשרת ללבוש אותם על ידי מתיחתם, בלא צורך בכפתור או רוכסן.
דוגמאות הסריגה מורכבות מכמה צורות של קיבוץ עיני ימין או שמאל, ועל כן נוצרו ראשי תיבות מקובלים למונחים ברוב השפות[1], ועם הגלובליזציה נוצרו סימנים בין לאומיים[2]. מועצת מלאכות החוט האמריקאית פרסמה לוח סימני סריגה שמכיל גם סימנים לסריגת צמות[3].