עבדים נמלטים בארצות הברית
מונח לסיווג עבדים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
התופעה של עבדים נמלטים (באנגלית: Fugitive Slaves), שביקשו להשיג חרות, עתיקה כמו מוסד העבדות עצמו. בהיסטוריה של העבדות בארצות הברית, "עבדים נמלטים" היו עבדים שעזבו את האדון ללא אישור בתקופה שלפני ובמהלך מלחמת האזרחים האמריקנית. הם, בדרך כלל, ניסו להגיע למדינות או טריטוריות שבהן העבדות נאסרה, ובפרט קנדה.[1]
הקושי בבריחה היה גדול מאוד. רוב העבדים היו אנאלפביתים, חסרי רכוש או כסף. צבע עורם הקשה עליהם להתקדם במהלך היום מבלי להיתפס וסייע לרודפים אחריהם.[1] גם המרחק הרב שהיה עליהם לעבור ברגל לפני שהגיעו לאזורים מוגנים הגביר את הסיכויים להיתפס. מרבית העבדים שניסו להימלט נתפסו והוחזרו לבעליהם שהענישו אותם על מנת להרתיע אחרים לנסות ולברוח. במהלך התקופה שבה עבדות הייתה חוקית בארצות הברית, הצליחו כ-100,000 עבדים להימלט מיד בעליהם.[2]