עבד עברי
יהודי שנמכר לעבד ליהודי אחר / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בהלכה, עבד עברי הוא יהודי שנמכר כעבד. הסיבה למכירתו של עבד יכולה להיות אחת מהשתיים: או נזקק, שמצבו הכלכלי אינו מאפשר לו להתקיים עצמאית והוא מוכר עצמו לעבד, כך שאדונו ידאג למילוי צרכיו; או גנב שאינו מסוגל להשיב את הרכוש הגנוב או עלותו, ונמכר בידי בית דין לעבדות לצורך תשלום החוב.[1]
עובדות מהירות מקרא, משנה ...
מקרא | שמות, כ"א, א'–ו'; ויקרא, כ"ה, ל"ט–מ"ד; דברים, ט"ו, י"ב–י"ח |
---|---|
משנה | מסכת קידושין, פרק א', משנה ב' |
תלמוד בבלי | מסכת קידושין, דף י"ד, עמוד ב'-דף כ"ב, עמוד ב' |
משנה תורה | ספר קנין, הלכות עבדים, פרק א' |
שולחן ערוך | יורה דעה, סימן רס"ז |
ספרי מניין המצוות | ספר המצוות, עשה רל"ב, עשה קצ"ו, לאו רל"ג, לאו רנ"ז, לאו רנ"ח, לאו רנ"ט |
סגירה
בשונה מגבר, אשה לא יכולה למכור את עצמה, אך ביכולתו של אב למכור את בתו כשהיא קטנה. הבת אינה נמכרת לעבדות על מנת להשיב גנבה, אלא רק כאילוץ כלכלי של האב שלא יכול לפרנס את משפחתו[2]. ילדה הנמכרת לעבדות בדרך זו נקראת אמה עברייה, שדיניה דומים לדיני עבד עברי, אבל לא זהים.