עדים זוממים
דין במשפט העברי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
במשפט העברי, עדים זוממים הם עדים שעדותם התגלתה כעדות שקר, בעקבות עדות אחרת המעידה עליהם שהיו במקום אחר בזמן האירוע שהעידו עליו, וממילא לא יכלו להיות שם. במקרה זה קובע המקרא שייגזר על העדים אותו גזר הדין שאמור היה להגזר על מי שניסו להפליל ("ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו"). לרוב פסק דין זה מתקיים במדויק, אך קיימים חריגים.[hebrew 1]
עובדות מהירות מקרא, משנה ...
מקרא | דברים, י"ט, ט"ז–כ"א |
---|---|
משנה | מסכת מכות, פרק א' |
תלמוד בבלי | מסכת מכות, "כיצד העדים" |
תלמוד ירושלמי | מסכת מכות, פרק א' |
משנה תורה | הלכות עדות, פרקים י"ח-כ"ב |
ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, עשה ק"פ ספר החינוך, מצווה תקכ"ד |
סגירה
הלכות עדים זוממים טומנות בחובן עיקרון יסודי בהלכות עדות משפט העברי: "עדות שאי-אתה יכול להזימה - אינה עדות". חלק מתוקפה של עדות כשרה היא היכולת להזימה במקרה הצורך.[hebrew 2]