עומס חום
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
עומס חום הוא מדד המבטא את אי־הנוחות האקלימית למחיה, והוא נקבע כשילוב של הטמפרטורה והלחות היחסית. כמו כן, הוא מתאר עד כמה יכול אדם לקרר את גופו באמצעות הזעה. ככל שהטמפרטורה גבוהה יותר, אדם צריך אידוי מוגבר יותר של זיעה על מנת להתקרר, וככל שהלחות היחסית גבוהה יותר, כך יחוש יותר חם, שכן הזיעה מתאדה לאט יותר ובמידה פחותה יותר.[1]
במדד נעשה שימוש לראשונה על ידי צה"ל, והוא אומץ לשירות המטאורולוגי על ידי פרופ' עזרה זהר.[2]