עיוורון
בעיה חושית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
עיוורון הוא סוג של נכות המתבטא בפגיעה מסוימת או מוחלטת ביכולת הראייה, באופן זמני או לצמיתות. לעיתים מדובר במום מולד, ולעיתים נגרם כתוצאה ממחלה או תאונה.
שעון לעוורים עם סימוני ספרות בולטים | |
תחום | נוירולוגיה |
---|---|
גורם | עיוורון |
קישורים ומאגרי מידע | |
MeSH | D001766 |
סיווגים | |
ICD-11 | 9D90.4 |
הגדרת עיוורון בישראל (הן באירופה) נוגעת לא רק במקרה של עיוורון מוחלט - ללא יכולת אבחנה אפילו באור NLP (no light perception)[1]. עיוורון מוגדר גם עבור אנשים בעלי לקות ראייה קשה. החוק מגדיר מה חדות הראייה בה לקויי ראייה מוגדרים עיוורים, והיא עומדת על 3/60.
הגדרה שלישית לעיוורון היא צמצום שדה הראיה כך שזווית הראיה המרבית אינה עולה על 20° בעין הבריאה יותר[2][3]. בשלושת המצבים מקבלים ממשרד העבודה והרווחה תעודת עיוור.
מחלת ה-AMD היא הסיבה הנפוצה ביותר לעיוורון במדינות המפותחות[4]. AMD נקרא ניוון מָקוּלֵרי, פגיעה באזור הראייה המפוקסת של העין, הדרוש לתפקודים ראיתיים רבים של היומיום, לפיכך אנשים שנפגעו ב-AMD, נחשבים כעיוורים בפני החוק[5]. שנייה ל-AMD כגורמת לעיוורון בעולם המערבי היא גלאוקומה[6]. לעומת זאת, במדינות עולם שלישי, המחלה הנפוצה ביותר שגורמת לעיוורון היא קטרקט, והיא גם הגורם השכיח בעולם לירידה בראייה בכלל[7][8].