עין זיתון
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
עין זיתון (בערבית: عين الزيتون), היה יישוב קדום בארץ ישראל, המתועד מן העת העתיקה. מיקומו בגליל העליון, כקילומטר מצפון לצפת, על מדרונות הר ביריה. נקרא על שם המעיין הנובע בו, ועל כרמי הזיתים, (בערבית זיתון) הגדלים בסביבתו[1].
עובדות מהירות מדינה / טריטוריה, מחוז ...
שרידי מבנה בעין זיתון | |
מדינה / טריטוריה | ממלכת ירושלים, האימפריה העות'מאנית, המנדט הבריטי |
---|---|
מחוז | מחוז הגליל |
נפה | נפת צפת |
שפה רשמית | ארמית, ערבית |
תאריך ייסוד | לפני המאה ה-11 |
שטח | 1,100 דונם עות'מאני (1945) |
סיבת נטישה | פרעות תרפ"ט, מלחמת העצמאות |
תאריך נטישה | 4 בספטמבר 1929, 1 במאי 1948 |
דת | יהודים, מוסלמים |
אוכלוסייה | |
‑ ביישוב לשעבר | 820 (1945) |
קואורדינטות | 32°59′14″N 35°29′30″E |
אזור זמן | UTC +2 |
|
סגירה