עם הארץ
כינוי מתקופת בית שני למעמד חברתי של יהודים שלא היו בקיאים בהלכה ובדינים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
עַם הָאָרֶץ הוא כינוי מתקופת בית שני למעמד חברתי של יהודים שלא היו בקיאים בהלכה ובדינים, בניגוד למעמד החברים שהיו בקיאים. מקורו של הביטוי הוא תיאור "העם החי בארץ", כלומר באזור הכפרי שאינו עיר. בגלל הריחוק ועול החיים - היו בקיאים בהלכה פחות מתושבי העיר.[1] חז"ל דרשו מהפסוק "כי תהיו אתם ארץ חפץ", שגם עמי הארץ מלאים מצוות כרימון.
בימינו ביטוי זה משמש בעיקר ככינוי גנאי לציון בורות בתחומים שונים, למשל בתחום ידיעת התורה וקיום מצוותיה.